רכוש

סוגיית הרכוש כחלק מהסכם גירושין היא אולי הדרמטית והאקוטית ביותר שקיימת בפני בני הזוג המתעתדים להתגרש, כאשר על אף כי קצרה היריעה מלכסות את כלל ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים אשר נלווים להליך מורכב כדוגמת גירושין, בשל הצורך להיפרד מאדם אשר פעם היינו בטוחים שנבלה במחציתו את שארית זמננו על פני האדמה, מורכבות הרכוש כחלק מאותו הליך לעתים מקבלת גוון לוחמני בשל הקושי הרגשי והיצרי שקיים בהליך מלכתחילה. לעומת זאת, לא מדובר בגזירת גורל, מכיוון שבאמצעות מחשבת תחילה והענקת תשומת לב להסכמות והסדרים אשר נעשים מבעוד מועד הקרע, קרי המועד בו החליטו בני הזוג כי דרכם העתידית עוברת בנפרד, ניתן לבצע ולקיים גירושין על פני מי מנוחות וללא עלויות כלכליות נרחבות מצד מי מהם. לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב ונעסוק בענייני הרכוש בגירושין, כמו גם כיצד הם מקבלים ביטוי והיבט בהליך.

איזון המשאבים כברירת מחדל

כדי לבאר מלכתחילה את החלל בו פועלים הגורמים אודות רכוש בגירושין יש להתחיל ראשית מחוק איזון משאבים בין בני זוג התשל''ג-1973, כאשר אותו חוק למעשה הסדיר את מאזן הרכוש בין בני זוג אשר מתעתדים להתגרש. על פי אותו חוק, נקבע כי למעשה בהיעדר קיומו של הסכם ממון, בני זוג יתגרשו בהתאם לעיקרון איזון המשאבים לנוכח הלכת השיתוף, עיקרון אשר קובע למעשה כי כל הרכוש אשר בני הזוג צברו בעודם יחדיו וכלל הרכוש שהיה קיים בידי מי מהם טרם הנישואין אך הם גילו רצון וכוונה לחלוק במהלך נישואיהם יתחלק באופן שוויוני ביניהם. כלומר, לנוכח אותו חוק למעשה הגדיר המחוקק מאזן אשר לפיו יש לנהוג בהיעדר כל אלטרנטיבה שסוכמה על ידי בני הזוג, בין אם במסגרת הסכם ממון שנכרת טרם לכן, או בין אם לנוכח חתימה על הסכם גירושין אשר מבצע חלוקת ממון שונה מאשר העיקרון גורס.

מהי הלכת השיתוף?

בהמשך לכך, בנוגע לשאלה אודות זהות הלכת השיתוף, כלומר מהי מלכתחילה אותה כוונת שיתוף אשר קיימת לעתים בין בני זוג, נוהגות הערכאות לקיים את הלכת השיתוף בעבור רכוש או ממון אשר בני הזוג התכוונו להעניק או לחלוק זכויות אודותיו במהלך נישואיהם. לדוגמה, אילו מי מבני הזוג התחתן כאשר קיימת בידו דירת מגורים אשר בני הזוג התגוררו בה יחדיו במהלך פרק זמן מסוים, אזי שיש בכך עילה לדרישת זכויות לנוכח הלכת השיתוף על ידי בן הזוג אשר לא היו קיימות לו טרם הנישואין זכויות אודות אותה דירה.

הסכם ממון - אמצעי לגידור והגנה על רכוש

בנוסף לכך, לנוכח היעדר הסכמה בקרב זוגות רבים, כמו גם שינוי מסוים בתפישת הציבור אודות מוסד הנישואין והמידה המחייבת שלו כיום, אשר מתגלמת גם בהיבט חלוקת הרכוש, גדל בשנים האחרונות אחוז הזוגות אשר בוחרים לערוך הסכם ממון, כאשר מדובר באמצעי אשר יכול להקל ולסייע במידה רבה לבני הזוג להבטיח חלוקה על פי דעתם ובהתאם לנסיבותיהם האישיות. רכוש כלומר, במסגרת הסכם ממון יכולים בני הזוג להכליל ולעגן הבנות אשר לא קיימות עבורם במסגרת ברירת המחדל שמציע להם החוק, כך למעשה ניתן להתייחס לקיומם של השקעות ונכסים שקיימים לכל אחד מבני הזוג מתוקף חייו האישיים, כדוגמת קרנות פנסיה, השקעות בשוק ההון, ועוד. בנוסף לכך, יכולים בני הזוג ליצור משוואת חלוקה אשר תואמת את דעתם, רוצה לומר, במקום לבצע חלוקה שרירותית ושוויונית, יכולים בני הזוג להחליט כי הם מעוניינים לחלק את הממון בהתאם לתרומתו היחסית של כל צד בהכנסה המשותפת שמשק הבית שלהם צבר במהלך השנים.

רכוש והאופן השונה בו הערכאות נוהגות בו

זאת ועוד, כי קיים לעתים הבדל מהותי בין האופן בו כל ערכאה משפטית אשר דנה גירושין - בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, נוהגות לחלק או לשנות את זכויותיהם של מי מבין בני הזוג בהינתן קיומן של נסיבות חריגות, כפי שמיד נדגים.

התייחסות בית המשפט לענייני משפחה לבגידה

לדוגמה, כאשר קיימת בגידה רומנטית מצד מי מבין בני הזוג, מדובר באירוע אשר אילו יובא לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה הוא אינו צפוי לקבל התייחסות או פסיקה ייחודית אודות קיומה הראשוני מלכתחילה. זאת מכיוון שערכאה זו סבורה כי אין זה תפקידו של גוף משפטי להטיף מוסר אודות אשר נעשה בחדרי חדרים, כמו גם כי לא ניתן ולא נכון לתלות אשמה בקרב מי מבין בני הזוג לסיום הגירושין, ובוודאי שלא להענישו בגין סיום הנישואין, כמו גם כי המונח בגידה מהווה מלכתחילה מונח סובייקטיבי אשר קשה עד בלתי אפשר לכלול תחת כותרת אחת ושבלונה יחידה.

התייחסות בית הדין הרבני לבגידה

לעומת זאת, בית הדין הרבני, נוהג כמעט באופן הפוך לחלוטין לנוכח קיומה של בגידה, מכיוון שבהתאם לאופן שבו הוא בוחן דיני משפחה, בהתאם להלכות המשפט העברי וההלכה עצמה, בגידה מהווה עילה לסיום קשר הנישואין לאלתר, שכן אישה שבגדה בבעלה מוגדרת כ- ''אישה שזנתה תחת בעלה, אסורה לבעלה ולבועלה''. כלומר, בגידה מוגדרת כמעשה ידה של אישה (כאשר קיימת הגדרה דומה אך לא זהה עבור בגידה מצד גבר), כאשר אישה אשר בגדה בבעלה פסולת חיתון עימו, ועליהם להתגרש לאלתר, כאשר לנוכח החיוב בגירושין בהקדם רואה בית הדין הרבני בצד הבוגד כאשם וכאחראי לסיום הנישואין. כמו כן, גם ככזה אשר ראוי להקטין את זכויותיו בקניין המשותף, בין אם באמצעות חיוב תשלום כתובה מלא / פטור מלא מתשלום כתובה, או בין אם בפסיקת איזון מחודש בין בני הזוג.

השימוש באקטואר לעת היעדר הסכמה על אופן חלוקת הרכוש

זאת ועוד, כי אילו בני זוג לא הגדילו לעשות וכרכו את הבנותיהם המשותפות אודות רכוש במסגרת הסכם ממון, כאשר קיימת אי הסכמה ביניהם אודות האופן בו יש לחלק את הרכוש המשותף שלהם, לעתים רבות תתבצע פנייה לאקטואר כדי שזה יבצע היוון מדויק בנוגע לממון. אקטואר הוא כאמור איש מקצוע העוסק בהערכת שווים של נכסים והון שלא ניתן לכמת בקלות, כדוגמת כושר השתכרות, מוניטין שיש לעסק, צמיחה פוטנציאלית של תיק מניות או השקעות קיימות וכן הלאה. השימוש באקטואר הוא קשה ולעתים רבות אינו פשוט בשל העובדה כי למעשה מתבצע היוון מלא ושלם אודות כלל הנכסים והשווי הקיים לטובת מי מבין בני הזוג, כאשר מדובר בהליך שמקשה רגשית פעמים רבות על בני הזוג בשל הצורך להתחשבן על זוטות לעתים עם מי שעד לאחרונה חלקו עימו משפחה, כעדות נוספת ליתרון הרב שקיים בהסדרת העניינים מבעוד מועד באמצעות הסכם ממון.

חובות - חלק מהרכוש המשותף

בנוסף לכך, כאשר מתבצעת חלוקת ממון בין בני זוג, יש להחשיב כחלק מכלל הממון המשותף כמובן גם את חובותיהם המשותפים של בני הזוג, כאשר אילו קיימים כאלו אשר מקורם אינו בהוצאות אודות מאהב/ת או מעשים שאינם חוקיים כדוגמת ענייני פלילים או הימורים, אזי שבהיעדרו של הסכם ממון גם בחובות אלו על בני הזוג להתחלק כחלק מעיקרון איזון המשאבים.

חלוקת המזונות - לאור פסיקות עדכניות

זאת ועוד, כי לאחרונה חלו תמורות מסוימות באופן בו בית המשפט העליון וכיוצא בכך כלל מערכת המשפט נוהגת להתייחס לקיומן של מזונות, כאשר מדובר בפסיקות אשר משנות סדרי עולם הקיימים מקום המדינה. כלומר, במסגרת פסיקת העליון נקבעו במהלך השנים 2 חידודים ושינויים הנוגעים לאופן בו נקבעים דיני מזונות ילדים בישראל, כאשר במסגרת אחד מהם נקבע שמדובר בסמכות הקיימת רק לטובת בית המשפט לענייני משפחה והופקעה מידיו של בית הדין הרבני, כאשר הבשורה הגדולה יותר וזו העוסקת ברכוש גרידא, היא שחובת האב לשלם מזונות עבור ילדיו באופן אבסולוטי מבלי כל תלות בכושר הכנסתו או של אשתו מצטמצמת ונתחמת עד אשר הילד המשותף מגיע לגיל 6. כלומר, בניגוד לאשר היה טרם לכן, כאשר הבעל היה מחויב בתשלומם המלא של דמי מזונות גם אילו אשתו היא העשירה בתבל, כעת מחויב האב בתשלום שכזה עד שילדם המשותף מגיע לגיל המוזכר לעיל, כאשר מעתה ועד אשר הוא נהפך לבגיר על ההורים להתחלק באופן שוויוני בדמי המזונות בהתאם לכושר ההשתכרות של כל צד כמו גם משך הזמן שהילד מבלה במחיצת הוריו.

גישור - ערוץ עוקף ערכאות ייחודי

בנוסף לכל אלו, חשוב לבאר ולתת את הדעת אודות הליך הגישור, אשר מחזיק בתוכו בבשורה ייחודית בהקשר זוגות אשר לא ערכו הסכם ממון ומעוניינים להיפרד באופן יעיל זול והוגן. הליך הגישור מאפשר לבני הזוג למעשה לעצב ולעגן את הסכם הגירושין שלהם באופן עצמאי וללא התחייבות לעקרונות השרירותיים של הערכאות השונות. כמו כן, בשל העובדה כי מדובר בהליך אשר נועד למציאת עמק השווה, הוא מאפשר לבני הזוג לחסוך מפחי נפש רבים ואמוציות מיותרות, כמו גם מדובר בהליך אשר מוזיל משמעותית את כלל הגירושין, כאשר נחסך מבני הזוג לשאת בעלויות בגין הוצאות משפטיות מכופלות בשל ההיעזרות בעורכי דין, כמו גם כי מדובר בהליך מהיר במיוחד.

לסיכום - רכוש כגולת הכותרת של הליך הגירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, רכוש מהווה חלק אינטגרלי מהליך הגירושין, מכיוון שהמכשול והמשוכה היחידה פרט להסכם משמורת הילדים אשר עומדת בפני בני זוג נשואים המתעתדים להתגרש בדרך לחיים עצמאיים ונפרדים, היא חלוקת הרכוש המשותף שצברו בני הזוג יחדיו. לפיכך, לא מפתיע לראות כי הערכאות המשפטיות השונות מחזיקות מבעוד מועד במנגנונים ייחודים הנוגעים לאופן בו יש לבצע חלוקת רכוש כהלכה, כאשר קיימות גם אלטרנטיבות רבות עבור זוגות אשר אינם מעוניינים לקיים מי מבין אותן הצעות, באמצעות שימוש בהסכמי ממון, הליכי גישור וכן הלאה. לעומת זאת, אילו בני הזוג לא יתנו את דעתם אודות הסדרת הרכוש באופן עצמאי בין אם בטרם עלה הצורך להתגרש או שמא במהלך הליך הגירושין כשלעצמו, הם צפויים למצוא עצמם יורדים לפרטי פרטים בעודם נעזרים בשירותי היוון כדוגמת שירותי אקטואר, אשר לעתים נלווה להם מחיר רגשי גבוה במיוחד לנוכח הרזולוציות הגבוהות אשר נלוות להליך שכזה.

אחרית דבר

לבסוף, ניתן לסכם את כלל נושא הרכוש בעניין נישואין תחת ההכללה של סוף מעשה במחשבת תחילה, מכיוון שכיום קיימים לטובת בני זוג אמצעים וכלים רבים למען הגנה וגידור נכסיהם או זכויותיהם ברכוש, כאשר הדרך הנכונה והבריאה ביותר להבטיח את זכויותיו של מי מהם אודותיו, היא הגעה להסכמות והבנות כאשר כלל מערכת היחסים בריאה ומתפקדת, וכאשר יצרים ומשקעי עבר אינם מהווים פקטור. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.