מבין כלל השינויים הרבים הנלווים להליך דרמטי כדוגמת הליך גירושין, בולט בעיקרו פירוק התא המשפחתי הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הפיזי, כלומר כאשר משפחה שפעם גרה יחדיו תחת גורת גג אחת נאלצת להתחלק בין 2 מגורי קבע.
כמו כן, לנוכח השינוי הדרמטי שחל על אותה משפחה אשר עתה נאלץ מי מבין ראשיה להעתיק את מגוריו למקום אחר, עולה שאלה אשר מעסיקה זוגות רבים לעת גירושין, אשר הינה כיצד לנהוג ולחלק את חלקו של מי מבין בני הזוג בדירה המשותפת להם, אשר לעתים רבות מהווה גם הנכס היקר ביותר שקיים לטובת אותו זוג.
לפיכך, לנוכח החשיבות הרבה לסוגייה, במאמר הקרוב נעסוק בהליך פירוק שיתוף בדירת מגורים.
מדוע צריך לבצע פירוק שיתוף?
בהמשך לכך, הסיבה מלכתחילה שלאורה קיים צורך לבצע פירוק שיתוף, היא שבמדינת ישראל בהיעדרו של הסכם ממון או הסכם גירושין אשר מסדיר אחרת, לעת גירושין הממון המשותף לטובת בני הזוג מתחלק לאור עקרון איזון המשאבים והלכת השיתוף.
עקרון זה גורס כי בעת קיומם של גירושים, יש לחלק את ממונם של בני הזוג באופן שוויוני ומאוזן, כאשר לכל צד קיימת חזקה שווה בממון אשר נצבר לזכותם בעודם נשואים, כמו גם ממון שהיה בחזקתם טרם לכן, ושבני הזוג חלקו אחד עם השני.
איזון משאבים ופירוק שיתוף בחוק
בהמשך לכך, עדות לחלוקה זו ניתן לראות בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 סעיף 3.א אשר קבע כדלקמן – "לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף".
לפיכך, כחלק מהממון המשותף לטובת בני הזוג, גם דירה אשר גרו בה בני הזוג יחדיו מהווה ממונם המשותף, ולכן קיים צורך לעת גירושין לחלק את הזכויות אודותיה ל- 2 בני הזוג, כאשר מן הרגע שקיימת לאותה דירה 2 בעלים חוקיים, אזי שלכל אחד שמורה הזכות לדרוש לממש את חלקו בקניין, קרי למכור את הנכס ולקבל עבורו הון, כפי שנקבע בחוק המקרקעין סעיף 37 – "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".
פירוק שיתוף – גם כאשר בן/ת הזוג הנגדי לא השתתף ברכישה
זאת ועוד, כי עיקרון איזון המשאבים מופעל גם כאשר קיימת הלכת שיתוף בין הצדדים, כאשר הלכה זו יכולה במידה רבה לגרום להענקת זכויות אודות נכס גם לצד אשר כלל לא רכש את הדירה מלכתחילה, קרי אף לא רשום כבעליה במסגרת הטאבו.
הסיבה לכך היא שבהינתן קיומה של הלכת השיתוף, הלכה אשר מתקיימת כאשר בני הזוג מביעים את רצונם (טרם הקרע ובעודם נשואים) לחלוק בזכויותיהם אודות נכסים אשר היו קיימים לטובת מי מהם עוד בטרם התגרשו, קיים יסוד סביר להניח כי הערכאה המשפטית תעניק זכויות באותו נכס גם לטובת בן הזוג הנגדי.
כך למעשה ייתכן מצב בו אדם אשר כלל לא רכש דירה או השתתף כלכלית בעלויותיה, מקבל כחלק מהסכם הגירושין מחצית מהזכויות אודותיה, אשר הוא רשאי כעת לנוכח חוק המקרקעין – לממש ולדרוש עבורן תשלום.
בית המשפט כסמכות קובעת בעת דרישת פירוק שיתוף
זאת ועוד, כי מכיוון שקיימת לכל צד זכויות בדירה וכי הוא רשאי לדרוש את מימושן, קרי מכירתן וקבלת תשלום עבורן, הדבר אומר שביכולתו של אותו בן זוג לפנות את הדירה למורת רוחו של בן זוגו הנגדי. לעומת זאת, ניתן להגיע להסכמה בין בני הזוג כאשר נעזרים שוב בעיקרון איזון המשאבים.
כלומר, במידה ובני זוג מתגרשים כאשר לשניהם קיימת חזקה זהה אודות הדירה, כאשר אחד מהם חפץ למכור את הנכס למען קבלת תשלום בעוד שהנגדי מעוניין להמשיך לדור בו, יכול לקבוע בית המשפט כי כחלק מעיקרון איזון המשאבים אשר מאזן את כלל ההון הקיים לטובת בני הזוג, ההון שקיים לטובת בן הזוג שמעוניין להישאר בדירה יוקטן בגובה שוויה היחסי של הדירה שקיים בקרב בן זוגו הנגדי, כך שלמעשה הוא ירכוש ממנו את חלקו בדירה ובכך יקבל את מלוא הזכויות אודותיה.
שיקולים בטרם יינתן צו פירוק
לעומת זאת, על אף כי בית המשפט יכול לנסות לתווך פשרה בין בני הזוג, הוא אינו יכול למנוע מאדם המחזיק בנכס לממש ולמכור את המקרקעין שבחזקתו, כאשר אילו אדם ידרוש את צו פירוק השיתוף הוא יקבלו לבסוף.
מנגד, בטרם יינתן אותו צו למען הגורם הדורש, בית המשפט צפוי לבחון טרם לכן כי לילדים הקטינים בנוסף לבן הזוג אשר נקבע כי יגור עימם קיים פתרון דיור בר קיימא, כאשר שאלה זו נבחנת לנוכח הממון שעתיד להתקבל כתוצאה ממכירתה של אותה דירה, קרי האם הוא יספיק למען רכישת דירה חדשה או למימון שכירות לאורך זמן בהתחשב בהכנסות הצדדים.
כמו כן, תבחן השפעתו של צו הפירוק על הסכסוך הקיים בין בני הזוג, כלומר האם הוא עתיד להעמיק את הקרע או שמא מדובר בסלע מחלוקת שפתירתו תביא דווקא לקתרזיס שאחריו יוכלו בני הזוג להגיע לעמק השווה בקלות רבה יותר, וכפועל יוצא מכך להתקדם בהליך הגירושין.
מדור ספציפי
זאת ועוד, כי במסגרת צו פירוק שיתוף קיים סעד בלעדי לטובת האישה אשר יכול במידה רבה לשנות את תמונת המצב בין בני הזוג, כאשר אישה אשר תגדיל לעשות ותגיש את תביעתה לידי בית הדין הרבני לקבלת מדור ספציפי בטרם בעלה יגיש את תביעתו לפירוק השיתוף עבור בית המשפט לענייני משפחה.
כחלק מאותו צו, נקבע כי לאישה קיימת זכות קרדינלית ובלתי ניתנת לערעור לגור בדירה בה גרו הצדדים בטרם הקרע, לנוכח "עולה עמו ואינה יורדת עמו", כאשר המשמעות היא שאין זה נכון שלנוכח גירושין מתוקף חובתו של הבעל כלפי אשתו במזונות, כי כעת עליה לעבור מהנווה היפה לנווה הרע.
רוצה לומר, במידה ותגיש האישה את דרישת הסעד המוזכרת לעיל, יהיה בכך אמצעי אשר למעשה לא יאפשר את הזזת מקום מגוריה הקבוע לפתרון דיור קבוע אשר הינו פחות מאשר היה קיים בחזקתה בטרם התגרשו בני הזוג, כלומר היא לא תיאלץ לעבור שנמוך מגורים.
מדור ספציפי אל מול צו פירוק שיתוף – קצה הקרחון של כפילות הערכאות
בהמשך לכך, אילו נדמה לכם שמדובר בסתירה חסרת תקדים כאשר צו אחד של בית הדין הרבני סותר לחלוטין את זכות הקניין הקיימת לטובת בית המשפט לענייני משפחה, אזי שיש לציין כי מדובר רק בקצה התופעה, אשר נפרשת כחוט השני לאורכו של הליך הגירושין ונוכחת בכמעט כל היבט אפשרי בו.
הסיבה לכך היא שבישראל קיימת כפילות ערכאות אשר מסמיכה את 2 הערכאות המוזכרות לעיל (בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה) לדון ולעסוק בעניינים אשר נוגעים לגירושין, כאשר לאחרון קיימת הזכות לערוך את כלל היבטיו של ההסכם וההליך פרט לאשרור הגירושין עצמם ונסיכת תוקף לתוכם, כאשר מנגד בית הדין הרבני רשאי לערוך את כלל הליך הגירושין פרט לעיסוק במזונות ילדים.
לכן, מתקוף הסמכויות החופפות הקיימות בקרב אותן ערכאות, פסיקות רבות עלולות לסתור זו את זו, כפי שקורה לעתים רבות בעת תביעות גירושין אשר סובבות סביב קיומן של עילות גירושין אשר עתידות לקבל משקל רב בקרב בית הדין הרבני לעומת התייחסות רפה אם בכלל במסגרת בית המשפט לענייני משפחה.
את מי מקיימים – את צו המדור הספציפי או צו פירוק השיתוף?
בנוסף לכך, בפסיקות עבר נקבע כי תביעה לפירוק שיתוף ובקשה למדור ספציפי אינם זהים, כאשר לנוכח זאת לא מדובר בבקשות אשר שוללות או סותרות את סמכות מי מבין הערכאות לדון ולאשרן לנוכח תביעות אודותיהם מצד בני הזוג.
לעומת זאת, נקבע גם כי מטעם נימוסי הערכאות הקיימים בין ה- 2, כי מן הרגע שניתנה החלטה במסגרת בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה נוהג לכבדה ולא להנפיק את צו פירוק השיתוף, עד אשר בית הדין הרבני לא יחזור בו וימשוך את צו המדור הספציפי.
לפיכך, יש בכך רק להעצים ולחדד את כוחה של האישה במסגרת תביעה אודות מגורים משותפים, כאשר קיימת לזכותה היכולת למעשה למנוע כליל מבעלה למכור כנגד רצונה את הנכס המשותף להם, כמו גם כי היא יכולה לדרוש אותו לעצמה, כאשר לו לא קיים אמצעי נגד.
כיצד מתקיים צו פירוק בפועל?
לעומת זאת, כאשר אכן ניתן צו פירוק על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הצו מתקיים בפועל בהתאם להוראתו והחלטתו של בית המשפט, כאשר הוא רשאי לנהוג בכל אופן אשר נדמה לו מתאים, בין אם באמצעותו עצמו, או שמא דרך לשכת ההוצאה לפועל.
למרות זאת, לרוב ניתן לראות כי בית המשפט ממנה את באי כוחם של הצדדים למען ישמשו ככונסי נכסים במסגרת מכירת הדירה, כאשר אותו מינוי מתקיים בדרך כלל משניסו בני הזוג למכור ולקבל גמול עבור הנכס בעצמם, אילו בני הזוג כשלו מלשתף פעולה ולמכור את הדירה יחדיו, שכן הם שותפים זהים בה, כונסי הנכסים צפויים לממש את ההליך במקומם.
כלומר, כונסי הנכסים צפויים לקיים את כלל הפעולות ההכרחיות למען מכירת הנכס, כדוגמת פנייה לשמאי, קבלת הצעות מלקוחות, היעזרות בתיווך ועורכי דין מקרקעין, כמו גם ביצוע ההליכים הבירוקרטיים של העברת נכס – חתימה על הסכם מכר, העברת זכויות ורישום בעלות מחודשת על הדירה.
לסיכום – פירוק שיתוף בדירת מגורים כצעד שמגלם את אופיים של הגירושים
כפי שניתן להסיק מן הכתוב לעיל, פירוק שיתוף בדירת מגורים מהווה אינדיקציה משמעותית אודות האופן בו אותם גירושין מתנהלים, כאשר אילו מדובר בגירושים אשר מתנהלים על פני מי מנוחות ובהסכמה משותפת של בני הזוג, יכולים ה- 2 לקיים הבנות והסכמות בינם לבין עצמם, כאשר הם יכולים למכור את הנכס יחדיו או לקנות את זכויותיו של בן הזוג הנגדי.
לעומת זאת, במידה ויתעקש מי מהם למכור את הנכס על אף איזון המשאבים הקיים, בעודו מסרב לקבל את חלקו בדירה באמצעות תמורה כחלק מאיזון משאבים נרחב יותר, כלומר הקטנת זכויותיו בהון מסוים למען הגדלת זכויותיו בהון אחר, לא יכול בית המשפט לעצור בעדו, שכן נקבע על פי חוק המקרקעין כי לכל בעל נכס הזכות למכור אותו ולעשות בו כשלו.
מנגד, בהינתן התעקשות שכזו, אשר מקדשת ופועלת בהתאם לאינטרס הצר של אחד מבני הזוג, קיים מנגנון אשר מסייע לנשים שאינן מעוניינות לעזוב את ביתן הנוכחי, כאשר הן רשאיות לדרוש צו מדור ספציפי, אשר מבטיח להן כי הן לא יעברו למדור קבע פחות מהקיים בחזקתן בעת הדרישה, כאשר לנוכח זאת המכירה תתעכב עד תתבטל.
אחרית דבר
לבסוף, ניתן ללמוד מן ההליך המוזכר לעיל כי הוא מהווה תזכורת נוספת אודות החשיבות הרבה אודות קיום הליך גירושין בשותפות דעת ובהגעה להסכמות משותפות, כאשר צחצוח חרבות והתייצבות בארשת פני קרב עלולה להותיר את כלל המעורבים בעניין מצולקים וכאלו אשר שכרם יצא בהפסדם.
בנוסף לכך, אילו הנכם בפתחו או במהלכו של הליך גירושין, גדלה החשיבות לנוכח החידודים הרבים הקיימים בעניין כפילות הערכאות וסוגי הצווים הקיימים, להיעזר בשירותיו של עורך דין גירושין אשר יוכל להבטיח כי כלל ההליך אשר אתם עתידים לקיים יתבצע על הצד הטוב ביותר.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.