קשה להעלות על הכתב את עוצמתו וחדותו הרבה של הכאב אשר עובר באדם לאור ההבנה כי מי שהיה שותפו לחיים, אשר לעתים גם בנה עימו בית ומשפחה, הפר את אמונו במחוזות בו הוא לעולם לא שיער כי יאלץ להתמודד עימן.
לעומת זאת, לאור שכיחותן הרבה מאוד של מקרי בגידה, אשר רבים מהם מהווים קו פרשת מים בחייהם הזוגיים של רבים, בנוסף לעוצמתן חסרת התקדים כאשר על פי דינים מסוימים בגידה מהווה צו הלכתי לסיום הנישואין, מקרי הגירושין בעקבות בגידה נהפכו שכיחים במיוחד בשנים האחרונות, כאשר התופעה הולכת ומעצימה.
בנוסף לכך, לבגידה יש השפעה חסרת תקדים על הליך הגירושין, כאשר השפעה זו עלולה להתגלם לעתים בעריכתו וכינונו של הסכם גירושים באופן אשר מטיב או מריע עם מי מבין הצדדים לאור קיומה, ולכן במאמר הקרוב נסקור ונרחיב אודות אשר מומלץ לצד הנבגד לאור קיומה של בגידה במסגרת נישואין.
ערכאות שונות בעלות פסיקות שונות
במדינת ישראל קיימות 2 ערכאות שונות אשר דנות בדיני משפחה, כאשר הראשונה מהן שופטת על פי דין חילוני ומודרני יותר, אשר שם בראש מעייניו את זכויות הפרט ואת מקומו של אדם, כאשר השנייה שופטת בעיקר או שמא נאמר כמעט בבלעדיות על פי הדין העברי ופרשנויות עדכניות שלו.
ההבדל באופן בו 2 הערכאות רואות את הדברים הוא חסר תקדים, כאשר ניתן למצוא לאורך כלל הליך הגירושין בכלל והתייחסותן לקיומה של בגידה בתוכו בפרט, פסיקות שונות והפוכות לחלוטין.
בנוסף לכך, לאור קיומן של 2 ערכאות שונות, נהוג כי מהרגע בו הוגשה תביעה מסוימת לידיה של מי מבין 2 הערכאות הללו, כלל ההליכים המשפטיים יערכו בעניין אותו זוג במסגרתה בלבד. כאשר המשמעות היא למעשה, שאדם אשר הגיש את תביעתו לידי בית הדין למשפחה או לידי בית הדין הרבני, יקיים את מלוא גירושיו עד לכדי השלב הסופי בו יש לאשררם (שלב אשר הינו מנת חלקו הבלעדית של בית הדין הרבני) במסגרת אותה ערכאה בה החל את ההליך.
מרוץ הסמכויות וחשיבותו בהקשרה של בגידה
לאור זאת, בעת הצורך לקיים הסכם גירושין, בין אם מדובר בהחלטה ממושכת ומושכלת או שמא לנוכח היחשפותם של מי מבין בני הזוג לפרטים חדשים ומרעישים כדוגמת קיומה של בגידה, פוצח לעתים רבות מרוץ משפטי בין 2 הצדדים, אשר ממהרים להגיש את תביעת הגירושים במסגרת הערכאה המשפטית המועדפת עליהם.
זאת לנוכח ניתוחם של המקרה הייחודי שלהם, כאשר ידועה לכל ההסתכלות הייחודית של בגידה בעיניה של הערכאה השיפוטית הספציפית שדנה בו.
האופן בו הערכאות המשפטיות השונות רואות את הגדרתה של בגידה
הגדרתה של בגידה עלולה להיות במידה רבה נושא שנוי במחלוקת ובעל גוונים רבים, הסיבה לכך היא שבעוד שבית הדין הרבני רואה בבגידה כאירוע נקודתי אשר ניתן לשוות לו קווים וגבולות וכפועל יוצא מכך – השלכות, בית המשפט לענייני משפחה מדיר רגליו מעיסוק בהגדרתה של בגידה.
זאת לאור ההבנה כי אין זה תפקידה של מערכת המשפט להטיף ולחלק מוסר לאשר אדם עושה במסגרת חדר מיטותיו, כמו גם כי מדובר במונח מאוד סובייקטיבי אשר שואב את צורתו לאור נקודת המבט של הצד הנבגד, כאשר קצרה היריעה מלהכיל את כלל סוגי ותתי סוגי הבגידות, אשר עלולות לנוע החל מכוונה לבצע בגידה, דרך שיח אשר מכיל תוכן שאינו הולם, ועד כדי קיום יחסי אישות עם גורמים שאינם נשואים לאותו אדם.
האופן בו הערכאות המשפטיות השונות רואות את חומרתה של בגידה
כמו כן, הערכאות השונות נבדלות זו מזו ברמת החשיבות אשר הן מייחסות להופעתה של בגידה, כמו גם הצורך להגיב לה. זאת מכיוון שבבית המשפט לענייני משפחה, לא רואים את קיומה של בגידה כעילה להפחתת זכויותיו של מי מבין הצדדים בעת הצורך לכונן הסכם גירושין, רוצה לומר – לא רואים בבוגד כאשם, אף על פי כי ברור לכל שלא מדובר במעשה אשר מצוין לזכותו.
לעומת זאת, בית הדין הרבני רואה את קיומה של בגידה (במיוחד כאשר היא נעשית מצד האישה) כעילת גירושין שלאור קיומה חל איסור על הבוגדת להיוותר נשואה לבעלה, כמו גם להינשא לאדם שעימו בגדה בבעלה.
זאת בנוסף להטלת עיצומים וסנקציות כלכליות על הגורם אשר בגד, כאשר מגולמת כאן ההסתכלות כי יש לתלות אשמה בצד הבוגד, שכן לאור מעשיו התא המשפחתי אשר זוכה לכבוד רב במשפט העברי, נאלץ להתפרק לנוכח הסתכלותו של בית הדין לענייני המשפחה כי גירושין אינה אופציה מועדפת או רצויה.
לפיכך, אילו אדם אשר יודע כי הוא נבגד במסגרת נישואיו מתעתד להתגרש, אזי שיוטב לו במידה רבה להגיש את תביעתו בהקדם האפשרי לערכאה המשפטית אשר רואה את קיומה של בגידה בעין חמורה יותר – בית הדין הרבני.
מקרים מיוחדים בהקשרה של בגידה
כמו כן, קיימים מקרי קצה אשר אינם כלולים תחת הגדרתו של בית הדין הרבני למונח בגידה, כפי שקורה כאשר אדם אינו מצליח להוכיח כי אשתו בגדה בו, או שמא מדובר בבגידה אשר מקורה בבעל שבוגד באשתו.
לנוכח זאת, קיימים 2 מונחים משפטיים – הלכתיים, אשר מקבלים משמעות ולאור הגדרתם ישנן השלכות מרחיקות לכת בהיבט המשפטי והליך הגירושין כשלעצמו, אשר הינם – רועה זונות ומעשה מכוער.
רועה זונות
רועה זונות הוא בהכרח גבר אשר קיים יחסי מין עם נשים אשר אינן אשתו בעודו נשוי, כמעין אלטרנטיבה המקבילה לבגידה מצד האישה.
הגדרתו והשלכתו של הגדרת אדם כרועה זונות הינה מקלה יותר מאשר הגדרתה של אישה ככזו אשר "זנתה תחת בעלה", אך לאור הגדרתו של אדם ככזה הוא צפוי לשאת בעיצומים והגבלות כלכליות בעודו נשפט תחת בית הדין הרבני, כעדות לעמדה שוויונית יחסית אשר נוקטת אותה ערכאה משפטית, לנוכח קיומן של בגידות ככלל.
לכן, אדם אשר הוגדר כרועה זונות עתיד להיות מחויב בתשלומה המלא של כתובת אשתו כמו גם מזונותיה.
מעשה מכוער
מעשה מכוער הוא מונח אשר נעשה בו שימוש כאשר הגבר לא הצליח להוכיח כי אשתו בוגדת בו על פי הראיות המחמירות אשר נדרשות בהלכה, אך כי לאור התנהלותה עולה ניחוח אשר מקים חשד סביר לקיומה של בגידה מצידה.
לפיכך, בניגוד לאשר קורה במסגרת הוכחת בגידה כתובתה של אישה לא תילקח ממנה, אך אילו אישה אשר שרויה בהליך גירושין במסגרת בית הדין הרבני תמצא ככזו אשר ביצעה מעשה מכוער, יש בכך בכדי לקחת ממנה את דמי המזונות אשר מוקצים לה, כאשר מוחרגים מכך המזונות בעבור ילדיהם המשותפים כמובן.
חשיבותה של הוכחה בעת הטענה לבגידה
בהמשך לכך, אילו אדם יטען לקיומה של בגידה בעניינו, חלה חשיבות רבה ליכולתו להוכיח את אשר הוא טוען. זאת מכיוון שבית הדין הרבני משווע חשיבות רבה וחסרת תקדים לקיומה של בגידה במסגרת נישואין, כאשר בכדי למנוע שימוש שווא בטענה זו, על הטוען להציג סימוכין ועדויות לכך שאכן אשתו בגדה בו.
רוצה לומר, בעת הצורך לטעון לכדי בגידה מצד אישה, על הבעל להציג ראיות בדמות 2 עדים אשר ראו במו עיניהן את קיומה של הבגידה, כאשר בכדי להביא את אותן ראיות לעתים רבות פונים גורמים לכדי סיוע חיצוני כדוגמת חוקרים פרטיים.
תפקידם של חוקרים פרטיים ביחד עם עורכי דין גירושים
בהמשך לכך, כאשר אדם נעזר בסיוע כדוגמת עורך דין גירושין יחד עם חוקר פרטי, יכולים הגורמים הללו לעבוד יחדיו בעודם פועלים למען דליית ראיות אשר לאור ראייתו המשפטית של עורך הדין יהוו מכפיל כוח אל מול בית המשפט, כמו גם אשר הינן קבילות ומקובלות על ידו, לאור ההגבלות אשר חלות במסגרת איסוף מודיעין אזרחי.
לסיכום – כיצד על צד הנבגד/ת לפעול
כפי שניתן להבחין, לאור השוני הרב אשר קיים בין הערכאות השונות בבואן לבחון את חומרתה ו/או קיומה של בגידה, לצד הנבגד/ת יש יותר מה להרוויח במסגרת הערכאה הרבנית. זאת כאשר לאור התייחסותה של זו בהינתן הוכחתה של בגידה, עשויה אישה שנבגדה לקבל את מלוא כתובתה ומלוא מזונותיה, כאשר אילו מדובר בגבר שנבגד אזי שהוא פטור מתשלומם של אלו, אשר עלולים להאמיר לכדי מאות ואף מיליוני שקלים.
כמו כן, לאור מקומה הרם של הוכחה בהינתן טענה חמורה כבגידה, על צד הנבגד להיעזר ולאסוף הוכחות חשובות אשר יוכלו בעת הצורך להוות לו כסימוכין לטענתו, בכדי שיוכל להתנתק מכלל ההתחייבויות הכלכליות אשר יש לו כנגד זו שבגדה בו, או לחליפין בכדי שתוכל אותה אישה לקבל את שחייב לה בעלה – כדת וכדין.
