עילות לגירושין

כיום בישראל מונהגות עילות גירושין כפי שנהוג בהלכה. מערכת המשפט בישראל מהווה תמהיל ייחודי שנובע מהיותה של מדינת ישראל הן יהודית והן דמוקרטית, כאשר עובדה זו מגולמת בערכי הערכאות השונות, הן הדתית והן האזרחית, אשר מכניסות לשיקוליהן (מי יותר ומי פחות) אלמנטים הן מהמשפט העברי והן מתפיסות מודרניות יותר, אשר מקדשות את מקומו של האדם במרכז.כמו כן, הסיבה לעירוב ההשקפות הללו, היא לנוכח הסכמים אשר נכרתו בקום המדינה בין נציגיה הדתיים של הרבנות דאז אל מול גורמים במדינה הצעירה, אשר בהם הוחלט כי לרבנות הראשית ונציגיה יהיה וטו אודות מספר היבטים וחלקים בחיי היום יום בישראל, כאשר אחד מהם – הוא גירושין ונישואין.

מידע אודות עילות אלה ואודות מאפיינן נרחיב במאמר הקרוב.

סטטוס קוו בקום המדינה

כדי לבאר ולהסביר כיצד הגענו לסיטואציה בה אנו נמצאים כיום, כאשר הלכות המשפט היהודי מהוות חלק אינטגרלי מהאופן בו יהודים יכולים להינשא ולהתגרש במדינת ישראל, צריך לצלול היישר ליוני 1947, כאשר ראש הממשלה המיועד דויד בן גוריון שיגר מכתב לעבר יו"ר אגודת ישראל – הרב יצחק מאיר לוין, כדי להבהיר לו כי מדינת ישראל אשר תקום לא תהא חילונית לחלוטין ומדינה ללא צביון דתי בכלל.

כמו כן, כחלק מאותו מכתב הבהיר בן גוריון כי בענייני שבת, כשרות, חינוך וענייני אישות (דיני משפחה) המדינה תפעל באופן שיבהיר ויחדד את אופייה היהודי, כאשר אופי זה מגולם כמובן בפסיקות השונות של הערכאות המשפטיות שלה.

סטטוס קוו בהקשר דיני משפחה ובדגש על נישואין וגירושין

זאת ועוד, כי כחלק מאותו הסכם הוחלט דאז כי נושא הנישואים בציבור היהודי יוסדר באופן בלעדי תחת חסותה של הרבנות הראשית לישראל, כאשר לנוכח זאת בישראל לא קיימים עד ימים אלו נישואים אזרחיים, כמו גם נישואים בין בני דתות שונות, שכן החוק קובע כי גם עבור דתות אחרות נישואין יוכרו רק אילו נערכו על ידי הסמכות הדתית של אותה עדה/דת.

בנוסף לכך, נקבע גם כי רק לבתי הדין הרבניים (באי כוחה של הרבנות הראשית) קיימת הזכות למעשה לאשרר נישואין וגירושין, כאשר לעומת המשפט המקובל (– מערכת המשפט שהונהגה על ידי הממשל הבריטי ברחבי האימפריה שלו ועד היום מהווה עמוד תווך במערכות משפט ברחבי העולם), בתי דין אלו נוהגים לשפוט בעיקר לפי תקנות ההלכה השונות והמשפט העברי אשר מגלם אותן, כאשר חלק אינטגרלי מאלו הן – עילות גירושין.

מה הן עילות גירושין?

עילות גירושין הוא שם למספר מקרים וסיטואציות אשר בהינתן קיומן רשאי מי שבוצע כנגדו העילה לדרוש קבלת או מתן (בהתאם למגדרו) גט מבעלה או מאשתו. העילות נוגעות לעניינים פרטיים שבין גבר לאשה ושמהווים עילה מוצדקת (בהתאם להלכה) לעצירת נישואין ולמעשה לגירושין.

עילות לגירושין
עילות לגירושין

כמו כן, לנוכח מקומו הרם במעלה של התא המשפחתי בהלכה היהודית, עילות אלו מהוות גורם אשר נלקח בכובד ראש, שכן לא ממהרים נציגי בית הדין הרבני להורות על פירוק תא משפחתי וגירושו, אך כפי שמיד נדגים, ישנן עילות אשר לנוכח קיומן לא קיימת לזוג אף האפשרות להמשיך ולקיים חיי נישואין, שכן הם פסולים בעיני הדת.

 

עילות גירושין לגבר – אל מול עילות גירושין לאישה

זאת ועוד, כי חשוב לציין כי בהתאם למגדרו של בן/ת הזוג משתנות העילות אשר עומדות לזכותו. כלומר, בעוד שישנן עילות אשר משותפות ל- 2 הצדדים, כאירועים אשר בעת התרחשותם עומדים 2 בני הזוג שווים בפני החוק, ישנן עילות אשר מהוות מנת חלקן של גברים או נשים בלבד.

האם קיימת חובה להיעזר בעילה כדי להתגרש?

בהמשך לכך, שאלה אשר עולה לעתים תכופות היא האם קיים צורך להוכחת עילה כדי לטעון לגירושין, הסיבה לכך היא שאין חובה כלל להציג עילת גירושין על פי ההלכה כדי להתגרש, אבל אילו רק אחד מהצדדים מעוניין להתגרש, מסיבותיו אשר יהיו, הוא יהיה מוכרח להוכיח את קיומה של עילת גירושין כדי לשכנע את בית הדין הרבני להורות על חיוב גט כלפי הצד הנגדי שאינו חפץ בכך.

כלומר, אילו דני ודנה נשואים, ודני מעוניין להתגרש מדנה בעוד שזו בין אם מפאת שיקולים רומנטיים או שמא דווקא משיקולים כלכליים או עניינים גרידא אינה מעוניינת, אזי שעל דני תקום חובת ההוכחה לעילה מספקת שבגינה יחייב בית הדין את דנה לקבל את גיטו של דני וכפועל יוצא מכך לשחררו בגירושין.

עילות גירושין לזכות הגבר

בהמשך לכך, עילות גירושין אשר קיימות עבור גברים הינן כדלקמן:

  1. עקרות
  2. עבירה על דת משה
  3. עבירה על דת יהודית
  4. ניאוף
  5. מורדת באישות
  6. מעשי כיעור
  7. מומים

עילות פיזיולוגיות

כלומר, כפי שניתן להבחין מדובר בעילות אשר נוגעות ליחסים הפרטיים של אישה עם בעלה, כמו גם עניינים פיזיולוגיים אשר אינם בשליטתה. רוצה לומר, ישנן עילות כדוגמת עקרות, אשר הגדרתה היא היעדר היכולת להביא ילדים לעולם במשך 10 שנים רצופות ללא היריון, כמו גם מומים, אשר מהווה עילה שעומדת לזכות הגבר כאשר אשתו יש מחלה או מום שלא היו ידועים לבעלה בטרם נישאו, כאשר לנוכח קיומן הוא אינו חפץ בה או נמשך אליה.

עילות הנוגעות לאורח חיים דתי

בנוסף לכך ומצדו השני של המטבע, קיימות עילות אשר אינן תלויות במראה חיצוני או עניינים פיזיולוגיים. כלומר, כדוגמת עילות עבירת על דת משה / יהודית, כאשר עילות אלו נוגעות למקרים בהם האישה למעשה מדיחה את הבעל לנהוג באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הנהוג בתורת ישראל, כלומר, אכילת מאכלים לא כשרים וחילול הלכות, כאשר אילו מדובר באישה דתיה, אזי שכלפיה ניתן לטעון את עילת הדת היהודית, כאשר מדובר למעשה בשמירת נידה וצניעות.

עילות על רקע יחסי אישות

זאת ועוד, כי חלק נוסף בעילות נוגע דווקא לעניינים שבין האישה ובעלה במישור האישי, כאשר האישה בוגדת בבעלה או מבצעת מעשי כיעור, או מסרבת לקיים עימו יחסי אישות.

ההגדרה למעשים אלו דרמטית, שכן בהינתן והצליח בעל להוכיח בצירוף 2 עדי ראייה כי אשתו אכן בוגדת בו, כאשר בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה בית הדין הרבני מגדיל ומגדיר את הגדרתה של בגידה כקיום יחסי מין עם גבר זר, אזי שהנישואין פסולים, כאשר אותה אישה פסולה לחיתון עם מושא בגידה, כמו גם כי עליה לקבל במיידית את גיטו של בעלה הנוכחי, כיוון ש"זנתה תחתיו".

בנוסף לכך, עילות הנוגעות למעשי כיעור הן למעשה מעין שלב ביניים, אשר נובע מהיעדר היכולת (או מחוסר קיומה) להמציא הוכחת בגידה, ההגדרה למעשה כיעור היא רחבה יחסית ונוגעת למקרים בהן אישה נשואה לא אמורה להימצא בהם, כפי שקורה כאשר אישה נוהגת בפריצות ומבלה עם גברים זרים בחללים סגורים.

לבסוף, עילה נוספת אשר קיימת היא עילת מורדת באישות, אשר מוגדרת כעליה כנגד אישה אשר מסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה, על אף כי האחרון התרה בה ודרש זאת ממנה לפחות במשך חצי שנה.

עילות גירושין לזכות האישה

זאת ועוד, כי בדומה לגבר גם לאישה קיימות עילות גירושין, כאשר אלו משתנות במידה מה ממקבילותיהן, אך עדיין מחזיקות בקווי דמיון משמעותיים, כאשר הינן כדלקמן:

  1. מומים
  2. עקרות
  3. גבר שאינו מזין
  4. אי קיום יחסי מין
  5. אלימות

עילות על רקע חיצוני ואישי – זהות לקיים עבור הגבר

כלומר, ניתן להבחין כי בדומה לעילות אשר קיימות לגבר, גם אישה יכולה לדרוש קבלת גט ושחרורה מקשר הנישואין אילו לא הצליחה להביא יחד עם בעלה ילד לאחר 10 שנים, כאשר בנוסף גם אילו היא נישאה לאדם אשר היא לא הייתה מודעת למומיו ומחלות אשר קיימות לו בטרם נישאו – אזי שגם היא רשאית לדרוש את סיום הקשר.

זאת בנוסף כמובן להיעדר קיומם של יחסי מין, אשר אילו אינם מתרחשים כדרך קבע, מהווים גם הם עילת גירושין מוצדקת עבור אותה אישה כדי לדרוש לגירושין.

עילות ייחודיות לנשים – כלכלת בית והגנה מפני אלימות

מנגד, קיימות לזכותה של האישה עילות ייחודיות כדוגמת עילת גבר שאינו מזין, כלומר גבר שאינו מכלכל את הבית ואינו פועל למען רווחתה הכלכלית וכלל משק הבית, זאת בנוסף גם לציונה של אלימות כעילת גירושין, אשר מוכלל תחתיה גם התנהגות שאינה הולמת ומגלמת בתוכה הווי התעמרותי.

הבדל על רקע בגידה בין אישה לגבר

לעומת זאת, בולטת בהיעדרה היא עילת הגירושין על רקע בגידה, כאשר הסיבה לכך היא שהגדרתה של בגידה היא מעשה שרק אישה יכולה לבצע, כאשר אילו גבר נשוי מקיים יחסי מין עם נשים זרות, אזי שלעתים נהוג לבחון אותו כרועה זונות, הגדרה אשר אינה מחייבת את סיום הנישואין בדומה לאשר קורה עם אישה אשר זנתה תחת בעלה, אך די בה כדי לסייע כלכלית לאישה בעת הגירושין, כאשר פוסק בית הדין על מתן מזונות מוגבר ותשלום כתובה כהווייתה.

כיצד יש לנהוג לנוכח קיומה של עילה

בהמשך לכך, מאחר והציג מי מבני הזוג את תביעתו לקיומה של עילת גירושין, בהנחה ובית הדין הרבני יקבל את תביעתו ויכיר בה, אזי שהוא צפוי להורות על חיוב מתן או קבלת גט כנגד האדם שאליו הופנתה העילה מלכתחילה, לאחר מכן, על הגבר להגיש את גיטו לעבר האישה, כאשר אילו מי מביניהם יסרב לעשות זאת הוא יוגדר כסרבן גט.

סרבנות גט

סרבנות גט היא למעשה הגדרתו של בית הדין הרבני אל מי שמסרב לקיים את חלקו בהליך הגירושין ההלכתי כהלכה, הסיבה לכך היא שוב היותה של מערכת המשפט כזו אשר מגלמת בתוכה ערכים והלכות מהמשפט העברי הקדום, בו נקבע במסכת גירושין כי על הגבר להעניק שטר (גט על פי חכמים) לאשתו בה למעשה הוא מתיר אותה לשאר החברה ולמעשה מסיים את חלקו עימה.

מנגד, לנוכח תפקידו היוזם של הגבר, למעשה בעבר אילו גבר החליט שלא לשחרר את אשתו, האחרונה לא יכלה להתגרש ממנו באף אפיק אחר, זאת לעומת הגברים אשר בהינתן סרבנות אישה יכולים לקבל היתר חריג לשאת אישה נוספת לה.

לפיכך, נוהגים בתי הדין הרבנים להעניש ביד קשה וחמורה את כל אשר נוגע בסרבנות גט, כאשר הסנקציות הכרוכות בכך נעות בין קנסות חודשיים בדמות דמי מזונות, שלילת רישיונות מקצועיים ואזרחיים כדוגמת רישיון נהיגה או דרכון, הטלת צווי איסור יציאה מהארץ ופיטורים ממשרות ציבוריות, כאשר סנקציות אלו יכולות להסתכם לבסוף אפילו במאסר.

לסיכום – עילות גירושין ככלי בעת היעדר הסכמה על גירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, על אף כי לא קיים צורך מובנה בקיומה של עילת גירושין כדי לאפשר לזוג להתגרש ולצאת לדרך חדשה, בהינתן חוסר ההסכמה ו/או הרצון של מי מביניהם לסיים את הקשר, על היוזם והחפץ בגירושין להוכיח את קיומה של עילת גירושין כלשהי כדי לקבל את תמיכתו של בית הדין הרבני, כאשר נלווה לה כאמור חיוב במתן גט.

כמו כן, כאשר חיוב שכזה מונפק, אילו הצד המחויב יסרב לבצעו, הוא צפוי לעמוד בסנקציות רבות ורחבות אשר חולשות על כלל היבטי החיים, וכאלה אשר עלולות במידה רבה לשבש את יכולתו להתנהל תחתן.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף בנושא

אשמה בגירושין

בישראל גירושין מצויים במתח מסוים בין הנהוג על פי המשפט העברי וההלכה אשר נוהגים בהתאם להלכות שמקורן עוד בעת העתיקה, לבין אשר יש לכונן לאור

אלימות במשפחה כעילת גירושין

בשנים האחרונות הפכו גירושין לשכיחים במיוחד, כאשר מספרם של הזוגות המתגרשים עולה בצורה תכופה ובאחוזים אשר מצמצמים את הפער לאשר מצוי בארצות הברית ושאר העולם

בגידה כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם להלכה, כעדות נוספת לאופייה הייחודי של מדינת ישראל, כזה אשר משלב הן אלמנטים דמוקרטים והן אלמנטים יהודים. כמו

אי יכולת קיום יחסי מין כעילת גירושין

עילות גירושין הן חלק בלתי נפרד מגירושין בין יהודים במדינת ישראל, כעדות מובהקת לאופייה הייחודי של מערכת המשפט בישראל, ככזו אשר מגלמת בתוכה היבטים מודרניים

גבר המסרב לזון את אשתו כעילת גירושין

במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון

מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט

אישה שזנתה כעילה לגירושין

גירושים הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת במיוחד, כאשר על אף שמרבית הזוגות מחליטים להיפרד מכיוון שהם לא רואים עוד עתיד לקשר המשותף, לעתים הפרידה נובעת

עבירה על דת יהודית כעילה לגירושין

גירושין הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה אשר הולכת וגדלה, כאשר רבים הזוגות אשר מוצאים את עצמם פוקדים פעם נוספת את מוסדות הרבנות לעת הצורך לפרק

טענת מומים כעילת גירושין

הלכות הגירושין בישראל שואבות את השראתן מתקנות וחוקי ההלכה אשר מעוגנים במסגרת המשפט העברי הקדום, זה אשר הונהג בימי קדם עוד הרבה בטרם כוננה מדינת

עבירה על דת משה כעילה לגירושין

על הפיכתו של הליך הגירושין לשכיח במיוחד אין עוררין, כאשר יותר זוגות מאיי פעם פוקדים את מוסדות הרבנות בבקשה להתיר את הקשר שנקשר בינם טרם

עקרות כעילת גירושין

מערכת המשפט בישראל פועלת לנוכח עקרונות המשפט המקובל והמשפט העברי, במיוחד כאשר מדובר בדיני משפחה. כלומר, הערכאות המשפטיות בישראל שופטות ודנות לפי סט ערכים שמקורו