במדינת ישראל גירושין מתרחשים לאור פסיקות המוסדות הדתיים של אותם בני זוג. כלומר, יהודים מתגרשים ומתחתנים בהתאם לאישורה של הרבנות הראשית ומוסדותיה, כאשר הדבר נכון גם בעבור בני דתות אחרות והערכאות הרלוונטיות להן.
לנוכח זאת, גדלה החשיבות להבנת הליך הגירושין כמו גם גורמי הכוח הפועלים בו, כדי להבין לאשורו את האופן בו ניתן להתגרש, כמו גם אילו סעיפים וטענות יכולות לקום לזכות וכנגד המעורבים בו, כלומר בני הזוג.
זאת מכיוון שבמסגרת גירושין בהתאם להלכה, קיימות מספר עילות גירושין, אשר משתנות זו מזו במידה רבה, אשר לנוכח קיומן והוכחתן אל מול בית הדין הרבני, הלא הוא הגוף אשר לבסוף מאשרר את הגירושין – ניתן לשנות במידה רבה את אופיו של הסכם הגירושין.
לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב ונעמיק אודות אחת מעילות אלו – עילת גבר המסרב לזון את אשתו, כעילת גירושין.
מה הן עילות גירושין
בהמשך לכך, עילות גירושין הוא שמן של מספר עילות אשר מתארות תרחישים ומצבים אשר עלולים להתקיים במסגרת נישואין, כאשר המקור להן הוא מסכת גיטין אשר מופיעה בסדר נשים, אשר מהווה הסדר שבו ההלכה פורשת את משנתה אודות דיני משפחה.
עילות הגירושין משתנות זו מזו במידה רבה לנוכח זהות הטוען להן, כלומר קיימות עילות אשר עומדות לזכות הגבר בלבד, כמו גם עילות אשר עומדות לזכות האישה, כאשר לבסוף ישנן עילות שיכול כל צד בנישואין לעשות בהן שימוש ולטעון לחזקתן.
בנוסף לכך, ישנן עילות אשר בעת קיומן אין עוד עוררין ומוכרח הזוג להתגרש, כפי שקורה בעת הוכחתה של בגידה מצד אישה, בעוד שישנן עילות אשר אף על פי קיומן יכולים בני הזוג לשוב בהם ולחזור לעשות לביתם בעודם שואפים לשמירת שלום בית משותף.
מדוע קיים צורך בעילות גירושין?
כמו כן, עלולה לצוץ שאלה אשר על פניו נדמית טריוויאלית, והיא מדוע קיים צורך להיעזר בעילות גירושין מלכתחילה, כלומר – מדוע אינו יכול האדם הפשוט לדרוש את גירושיו בהקדם, כאשר הסיבה לכך היא שעל פי ההלכה, לנוכח המקום הרם והגבוה במעלה אשר משוועת הדת היהודית לתא המשפחתי, אין להקל ראש בענייני גירושין.
כלומר, ההלכה שואפת לשמירה על התא המשפחתי אשר התייחד בנישואין, כאשר לנוכח רצונו של מי מבין בני הזוג לשמור ולקיים את הקשר, כל עוד לא קיימת עילה כנגדו, לא צפויה ההלכה לפעול ולחייב את הזוג להיפרד, אלא אך ורק כאשר היא סבורה שאבד הסיכוי לקיים שלום בית.
רוצה לומר, בשל המקום הרם שהדת מייחסת לתא המשפחתי, ובשל המקום הרב שהמדינה מייחסת לדת בהקשרם של גירושין, לא ניתן להתגרש ולהינשא בישראל כאוות נפשו של כל החפץ בכך, אלא בהתאם לעילות והלכות מסוימות.
האם חובה להשתמש בעילת גירושין כדי להתגרש?
מנגד, ראוי לציין, כי במידה ו- 2 בני הזוג מפגינים רצון משותף לסיים את הקשר המשותף להם, בית הדין הרבני לא צפוי לעמוד בדרכם מפאת הבנתו כי אבד הסיכוי להשגת שלום בית, ואין לעמוד בדרכם של בני זוג אשר חפצים להיפרד, מכיוון שייתכן ובעקבות כפייה זו עלול בית הדין הרבני להדיח אותם לחטאים ומעשים כגון קיום יחסי אישות מחוץ לנישואין, יחסים אשר כתוצאה מהם עלולים להיוולד גם ממזרים.
הליך הגירושין והחשיבות של ביצועו מרצון חופשי
בנוסף לכך, בעת הצורך לבצע גירושין, על מנת שאלו ייחשבו כבעלי תוקף על פי ההלכה, קיימת חובה לקיים את טקס גירוש האישה, כלומר טקס מסירת הגט כהלכתו. כחלק מטקס זה, נדרש מן הגבר להגיש את גיטו (קלף אשר עליו מפורט הליך הגירושין) לעבר אשתו, אשר נדרשת לקבלו, כאשר 2 הצדדים חייבים לפעול בהתאם לרצונם החופשי כדי שהגט לא ייחשב לגט מעושה – קרי גט שאין לו תוקף כיוון שנעשה בכפייה.
עילת גירושין כאמצעי לחיוב גירושין
לפיכך, נוצר תקדים מסוים בו אילו אחד מן הצדדים אינו חפץ להתגרש, בין אם מפאת העובדה כי הוא מעוניין להמשיך ולקיים את נישואיהם, או שמא כי הוא אינו שבע רצון מהסכם הגירושין שנוצר ביניהם (על כלל היבטיו השונים), הוא יכול למעשה לעגן ולמנוע מבן/ת זוגו/תו לפצוח בדרך חדשה ובחיים עצמאיים, שכן הנישואין עדיין תקפים.
לכן, באמצעות היעזרות בעילת גירושין, יכול אותו בן זוג לרתום את בית הדין הרבני למענו, כאשר האחרון בוחר לנוכח קיומה של עילת גירושין כדוגמת גבר שמסרב לזון את אשתו, לחייב את מי מבין בני הזוג במתן / קבלת גט, והוצאה לפועל של הגירושים בהקדם.
עילת גירושין והשלכתה על זכויות כלכליות בגירושין
זאת ועוד, כי לנוכח קיומה של עילת גירושין, לעתים זוכה הצד אשר נעזר בה להגדלת זכויותיו בממון כתוצאה מן הגירושים. לדוגמה, בהינתן עילות מסוימות, כדוגמת עילת בגידה או עילת גבר שמסרב לזון את אשתו, יכול מי מבין הצדדים שטען לה לדרוש פטור מתשלום כתובה או לחליפין יכולה לדרוש את תשלומה המלא, זאת בנוסף לדרישת פטור מתשלום מזונות, או דרישת תשלומם באופן מוגבר.
כך למעשה עילת גירושין מהווה חלק אינטגרלי ומהותי מהגירושין, אשר הכרתו ושימושו יכול לעזור במידה רבה לאדם החפץ להתגרש לקיים את רצונו על הצד הטוב ביותר.
עילת גבר שמסרב לזון את אשתו
בהמשך לכך, בנוגע לעילה שלשמה התכנסנו, עילה זו שמורה אך ורק לזכותה של האישה, כאשר באמתלתה היא יכולה לטעון כי הגבר לו היא נישאה למעשה לא פועל למען כלכולו של התא המשפחתי, קרי לא מפרנס את הבית.
לנוכח מצב שכזה, כאשר הגבר אינו עובד וכתוצאה מכך פוגע במצבו הכלכלי של התא המשפחתי, שמורה לאישה העילה לדרוש גירושין בשל זאת. הסיבה לכך היא שבעיני ההלכה תפקידו של הבעל לדאוג לכלל צרכי האישה, כחלק ממחויבותו כלפיה על פי הדין במשפט העברי.
מחויבות זו כוללת בין היתר את לדואג למזון שעליו להעניק לה בהתאם ליכולתו, כמו גם לריהוט ולבוש אשר הוא מחויב לה, כחלק מהצהרת קדם לדאוג לכל צרכיה החומריים של בת זוגתו. כמו כן, אילו לא עולה בידו לענות על צרכיה השונים, אזי שיש בכך עילה מוצדקת לאפשר לה לפצוח בדרך חדשה ולהתגרש ממנו.
זאת על אף כי מדובר בפער תפישתי אשר לא קיים כיום, היות ועל פי ההלכה האישה לא מחויבת לעבוד ולפרנס את הבית, כאשר גם אילו הינה עובדת, אין בכך כדי לפטור את הבעל מעמידה בהתחייבויותיו השונות.
עד מתי מחויב הגבר במזונות אשתו
זאת ועוד, כי גם אילו החליטו בני הזוג כי ברצונם להתגרש, רוצה לומר, הגיעו כבר לידי המסקנה ופצחו בהליך הגירושין, מחויב הבעל להמשיך ולדאוג לכלכלת אשתו עד כאשר זו מקבלת לידה את הגט.
כלומר, כל עוד בני הזוג נשואים על פי דת משה וישראל, כפי שמתקיים עד כאשר האישה מקבלת את גיטה מבעלה, מחויב האחרון בתשלום מזונות עבור אשתו ולדאוג לצרכיה השונים אשר מפורטים לעיל.
סרבנות גט לנוכח עילות גירושין
בהיבט אחר אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממקרי גירושין רבים, הוא סירובם של מי מבין בני הזוג אשר אינם מרוצים מהחלטת בית הדין, בין אם החלטה זו נוגעת לעצם ההסכמה לקיום הגירושין, או שמא היא נובעת מהיעדר שביעות רצונם אודות ההסכם ופרטיו אשר נרקמו ביניהם.
לנוכח הצורך הקיים בביצוע הליך הגירושין בהסכמה מלאה וחופשית של 2 הצדדים, לעתים עושה מי מבין הצדדים שימוש ציני בכלי זה בעודו מסרב לקבל או לתת את הגט וכתוצאה מכך מונע מן הצד ה- 2 להתגרש ממנו כהלכה ולפצוח בחיים חדשים.
תופעה זו מכונה גם סרבנות גט, כאשר לנוכח קיומה נוהגים בתי הדין ומוסדות השלטון ביד תקיפה ורמה.
השלכותיה של סרבנות גט והסנקציות הכרוכות בה
בהמשך לכך, כאשר אדם מוכרז על ידי בית הדין הרבני כסרבן גט, בית הדין הרבני שואף למצות עימו את הדין בהקדם האפשרי, כאשר הוא פועל באופן ששולל מאותו סרבן זכויות בסיסיות שקיימות לכל אדם, כמעין תגובת נגד לשלילת חופש הבחירה שאותו סרבן שלל מן הצד אותו הוא מעגן.
לפיכך, במסגרת הסנקציות אשר מושתות על סרבנים, נהוג למנוע מהם לפתוח ולגשת לחשבון הבנק שלהם, לחדש רישיון נהיגה, להוציא דרכון או לצאת מן הארץ, כאשר בנוסף רישיון תעסוקתי כפי שקיים בידי עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכן הלאה – עלול להישלל מהם.
זאת ועוד, כי אילו מדובר בסרבן, הוא עלול להיות מחויב בתשלום מזונות אישה עד אשר יתרצה וייתן לה את גיטו, כמו גם בחיוב תשלום כתובה במלואה, כאשר לבסוף לעתים אף עלול בית הדין לדרוש את מאסרו בפועל של אותו סרבן.
לסיכום – עילות גירושין כדוגמת גבר שמסרב לזון את אשתו ומשקלן הרב
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, לעילות גירושין תפקיד דרמטי בהליך הגירושין, כאשר לא רק כי ביכולתן לפטור או לזכות את המעורבים בגירושין בסכומי עתק כתוצאה מתשלום כתובה ודמי מזונות מוגדלים, אלא שהם מאפשרים גם לבית הדין לנקוט בסנקציות ועיצומים אודות גורמים אשר בוחרים לעגן את מקביליהם ולגבות מהם מחיר.
לפיכך, גדלה החשיבות של הכרת העילות הללו וכיצד ניתן להשתמש בהן, כאשר בשל הסיבוכיות הנלווית לשימוש בכלי עתיק שכזה, אשר רוב רובו של הציבור היהודי אינו בקיא בו ובהלכותיו, גדלה גם החשיבות של היעזרות בסיוע משפטי רלוונטי אשר יכול להבטיח כי כלל ההליך קורה על הצד הטוב ביותר, וכאשר כלל הכלים שעומדים לזכותכם במסגרת החוק מנוצלים.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.