במדינת ישראל קיימת ועומדת זכותו של אדם להוליד או להימנע מהולדה של צאצאים על פי רצונו ועל פי החלטתו. עימותים משפטיים רבים נסובו סביב סוגיית האבהות של גבר שלא אחת התרחשה בניגוד גמור לרצונו, ולמרות שמלכתחילה לא היה בכוונתו של הגבר להביא צאצאים עם אותה אישה שילדה את ילדו או בכלל.
מהי זכות ההולדה השלילית? מה קובע המחוקק באשר לזכותו של אדם לשלוט על גורלו ולבחור את בן או את בת הזוג שאיתם יביא צאצאים לעולם? מהי עמדת המחוקק בנושא זה, ומהם התקדימים המשפטיים שנקבעו באשר לעימות בין זכות ההולדה השלילית של הגבר לבין זכות ההולדה החיובית של האישה? בשורות הבאות נעסוק בנושא מורכב זה על כל משמעויותיו.
מהי בעצם זכות ההולדה השלילית?
זכות ההולדה השלילית היא זכותו של אדם להימנע מלהביא ילדים לעולם. ההימנעות יכולה להיות כללית ולנבוע מהעדר רצון של אדם להיות הורה, או לחילופין מהעדר רצון להביא צאצאים לעולם ביחד עם בן או בת זוג ספציפיים. זכות ההולדה השלילית תקפה לגבי גברים ונשים כאחד.
במדינות שבהן מכיר החוק בזכות ההולדה השלילית, אשר גם מדינת ישראל נמנית איתן, לא ניתן לכפות על אף אדם להביא צאצאים לעולם בניגוד לרצונו. הדבר נכון גם אם אדם בא בברית הנישואין אם בן או בת זוג ונכון שבעתיים אם מדובר בבן או בבת זוג ללא נישואין או בבן או בת זוג ארעיים. הרבה עימותים משפטיים התרחשו בנושא, כאשר נשים נתבעו להפיל עובר שהתחיל להתפתח בתוכן בגלל התנגדות הגבר להריון.
מה קובע החוק בישראל באשר לזכותו של אדם לשלוט על גורלו?
גם בנושא הזה הקביעה של החוק היא חד משמעית. זכותו של אדם לשלוט בגורלו ואף אחד אחר לא יכול לכפות עליו לבצע דברים שאין ברצונו לעשות. מנגד, אף אדם לא יכול למנוע מאדם אחר לעשות דברים שאותם הוא מעוניין לעשות ובתנאי שאין מדובר במעשים שאינם חוקיים.
אין כאן מקום לפשרות והמחוקק לא מצא לנכון להטיל סייגים או מגבלות על זכותו של אדם לשלוט על גורלו. כאשר מדברים על השליטה בגורל מדברים גם על השליטה או היכולת של אדם לשלוט על הגוף שלו ועל מה שיקרה לו. דוגמה טובה למצב כזה יכולה להיות אם מתעורר הצורך בניתוח להסרת גידול, אם ברור שהגידול עתיד להביא למותו של המטופל. אם המטופל מסרב לניתוח, זכותו לשלוט על גופו ועל גורלו גוברת על כל דבר אחר.
על זכותו של אדם לבחור את בן או בת הזוג שלו להולדת ילדים
אחת הזכויות הבסיסיות של אדם בחברה חופשית, היא לבחור את בן או בת הזוג שאיתו ינהל חיי זוגיות ואיתו גם יבחר להביא צאצאים לעולם. אמנם למרבה הצער יש חברות שבהן הזכות הבסיסית הזאת נמנעת, כאשר הנפגעות העיקריות מכך הן נשים שמאולצות להינשא ולקיים חיי זוגיות עם גברים שמישהו אחר בחר עבורן.
המחוקק במדינת ישראל מדגיש את חופש הבחירה והפעולה של הפרט בנושא הזוגיות וההורות, לצד האוטונומיה של אדם על גופו. מסיבות אלו, היסטורית – בכל עימות בין מחויבויות חברתיות למחויבות חוקית, המחויבות לציות לחוקי המדינה והמוסר תמיד קיבלה עדיפות.
על פי אותו ההיגיון, זכותו של אדם עומדת לו להימנע מבחירת בן או בת זוג ולהימנע מקיום חיי זוגיות עם אדם שאינו רצוי מבחינתו. הזכות הזאת כוללת גם את זכות ההולדה השלילית – כלומר להימנע מלהביא צאצאים לעולם יחד עם בן או בת זוג ספציפיים או בכלל.
מהי זכות ההולדה החיובית של האישה?
עד כאן סקרנו את נושא זכות ההולדה השלילית לגברים ונשים כאחד. אבל לעומת זכות ההולדה השלילית, קיימת ועומדת זכות ההולדה החיובית של נשים. עצם העובדה שרק נשים יכולות להביא ילדים לעולם מגדילה בהכרח את מגוון האפשרויות העומדות בפניהן. אישה יכולה להימנע מקיום קשר עם גבר או אדם אחר או יכולה להיכנס לקשר תוך הימנעות מהבאת צאצאים לעולם.
לחילופין אישה יכולה לקיים קשר ולממש באמצעותו את הזכות שלה להביא ילד. הזכות הזאת קיימת ועומדת גם אם בן הזוג או השותף לקשר לא מעוניין בצאצאים והביע את התנגדותו לכך שהאישה תביא לעולם את הילדים שלו. זכות ההולדה החיובית של האישה מונעת את האפשרות לכפות עליה ביצוע הפלה נגד רצונה.
מתי מתעורר עימות בין זכות ההולדה החיובית לזכות ההולדה השלילית?
בדרך כלל כאשר שני הצדדים מסכימים על משהו, לא מתעורר עימות. אם שני הצדדים מסכימים להביא צאצאים, הדבר איננו מעורר כל מחלוקת. מנגד, אם שני בני הזוג מחליטים שלא להביא צאצאים לעולם, גם כאן לא מתעורר עימות. גם אם הגבר מעוניין בילדים והאישה לא מעוניינת – זכות ההולדה השלילית שלה גוברת על זכות ההולדה החיובית של הגבר.
העימות הקשה ביותר מתעורר אם האישה מעוניינת בילד ונכנסת להריון בניגוד גמור לרצונו של הגבר ולעיתים גם בניגוד גמור להבטחה קודמת שניתנה לו. במקרה הזה זכות ההולדה החיובית של האישה גוברת על זכות ההולדה השלילית של הגבר. במילים אחרות – הרצון של האישה ללדת גובר על רצון הגבר להימנע מלידה ולא ניתן לכפות עליה הפלה.
עמדת המחוקק ותקדימים משפטיים בנושא זכות ההולדה השלילית
כשאישה נמצאת בהריון, כל התקדימים המשפטיים קובעים שאין אפשרות לכפות עליה להפסיק אותו. שום תקדים לא התחשב מעולם בתביעות של גבר שדרש לבצע הפלה. הדבר נכון גם אם הגבר דרש דילול עוברים לשם הפחתת הסיכויים של האישה להיכנס להריון מרובה עוברים שבסיומו היא עשויה להביא תאומים ואפילו שלישייה.
בכל אחד מהמקרים פסקו השופטים לטובת האישה, אם היא החליטה להמשיך את ההריון. זאת ועוד – הגבר שהכניס אותה להריון מחויב לצאצאים בין אם ירצה בכך ובין אם לאו. הדרך היחידה של גבר להימנע מסיכון להריון לא רצוי הוא שימוש באמצעי מניעה משלו – שזה אומר קונדום. הוא לא יכול ואסור לו לסמוך על הבטחה של האישה שהיא משתמשת באמצעי מניעה.
כיצד עורך דין יכול לסייע בעימות הנסוב סביב זכות ההולדה השלילית?
למרות הקביעה החוקית הברורה באשר לזכות ההולדה השלילית, כל התקדימים המשפטיים מראים שמעולם לא התקבלה הבקשה של גבר לכפות הפלה על אישה וזכות ההולדה החיובית שלה גוברת על זכות ההולדה השלילית של הגבר. בעימות בין בני זוג על הרקע הזה ינסה עורך דין דיני משפחה להשיג את ההסכמות הטובות ביותר שיאפשרו לגבר להפחית ככל שניתן את הקשר שלו עם הילד וגם את התשלומים שבהם הוא חייב. אבל בסיכומו של עניין מי שיחליט על גובה מזונות הילדים יהיו השופטים. חשוב לציין שאין שני מקרים דומים ובית המשפט מחליט בכל מקרה לגופו. רק שיקול דעת נכון של הגבר יכול לחסוך ממנו בעיות. על כך בדיוק אמרו חכמים – "סוף מעשה במחשבה תחילה".
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
