סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה

חוק יחסי ממון בישראל קובע כי כל רכוש אשר בני זוג צוברים במשותף לאחר נישואיהם או במהלך חייהם המשותפים כידועים בציבור, נועד לחלוקה שוויונית כאשר בני הזוג מתגרשים או נפרדים. עם זאת, על פי סעיף 8 (2) בחוק יחסי ממון, נתונה בידיו של בית המשפט הסמכות לחרוג מהוראת החוק בעניין חלוקת הרכוש, ולהורות על חלוקת ממון שונה, כאשר ישנן נסיבות שונות המצדיקות זאת, כגון מקרים חוזרים ונשנים של אלימות במשפחה.

מהו איזון משאבים?

איזון משאבים הינו הליך המתבצע במסגרת הליכי גירושין רבים בישראל, שנועד לאפשר חלוקה מאוזנת ושוויונית של כלל הנכסים שנצברו בין בני זוג, החל ממועד נישואיהם ועד למועד פקיעתם.

הליך איזון משאבים מתבצע על ידי חישוב השווי של כלל הנכסים שנצברו בתקופת חייהם המשותפים של בני הזוג, כאשר הצד שעלה בידו לצבור יותר נכסים, הוא זה שמשלם לבן / בת זוגו את ההפרש כדי שחלוקת הרכוש בגירושין תהיה מאוזנת (בחלוקה כספית או שוות ערך לכסף).

אלימות במשפחה בראי המשפט בישראל

אלימות במשפחה היא נגע של ממש בחברה הישראלית, שאותו שואפים המחוקק ומערכת המשפט בארץ לעקור מן השורש. אלימות במשפחה פוגעת בזכותו של הפרט לחיים ושלמות הגוף, עד כדי גרימת סכנת חיים ממשית. ישנם מקרים שבהם אלימות במשפחה מסתיימת ברצח או הריגה של אדם, ומכאן שיש במעשים אלימים משום זילות בזכות הקיום של הזולת.

בכל מקרה, מהווים מעשי אלימות במשפחה עבירה פלילית, אך הסוגיה בה נעסוק בהרחבה בשורות הבאות, נוגעת דווקא לפן הממוני בין בני זוג שפונים להליכי גירושין על רקע מקרים של אלימות במשפחה.

כיצד מתייחסת הפסיקה בישראל לאיזון משאבים במקרים של אלימות במשפחה

לפני קרוב לעשור, הגיע לבית המשפט העליון תיק שבו עלה הצורך להכריע בסוגיית חלוקת הרכוש בין אישה לגרוש שלה, שניסה לרצוח אותה. במסגרת תובענה זו התקבל פסק דין תקדימי שבו הוחלט באופן חריג על סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה. חלוקת הממון שנקבעה במקרה זה הייתה בלתי שוויונית ונטתה לטובת התובעת (האישה), שנפלה קורבן לאלימות חוזרת ונשנית ואף ניסיון לרצח מצד בעלה.

בעקבות דחייה של תביעותיה הקודמות של האישה בבתי המשפט לענייני משפחה, היא ערערה על פסקי הדין שנתקבלו בערכאות אלו, לבית המשפט העליון. עיקר הטיעונים שהעלתה התובעת נסובו סביב עיקרון קדושת החיים וכללי הצדק וההגינות.

זאת בעוד שבן הזוג, טען לכך שאיזון המשאבים צריך להתמקד אך ורק בעניינים פיננסיים ולא מעבר לכך.

באילו תנאים רשאי בית המשפט לסטות מאיזון המשאבים השוויוני?

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, חלוקת הרכוש בין זוגות נדרשת להתבצע תוך התמקדות בתרומתם המשותפת לכלכלת המשפחה. משום שההוראות בחוק יחסי הממון נסובות סביב ההיבטים הכלכליים בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, ולא בהיבטים של אשמה ביחסים הזוגיים, לא אחת נפסלו טיעונים שונים בבתי המשפט ככאלו שאינם מהווים נסיבות המצדיקות סטייה מאיזון משאבים המחלק את הרכוש בין בני הזוג שווה בשווה.

בגידה של אחד מבני הזוג, למשל, היא בין הטענות שלא נתקבלו כעילה מוצדקת לחריגה מחלוקת הרכוש השוויונית הנגזרת מהחקיקה הקיימת. יחד עם זאת, מקרי אלימות קיצוניים, דווקא כן הוכרו בבית המשפט בתור נסיבות מיוחדות שיש להכיר בהן כשמתבצע איזון משאבים, גם אם במידה מוגבלת.

האם אלימות במשפחה שוללת חלוקת זכויות פנסיוניות במסגרת איזון משאבים?

על פי ההלכה הפסוקה בישראל, איזון המשאבים המתקיים בין בני זוג בהליכי גירושין, כולל גם חלוקה שוויונית של זכויותיהם הסוציאליות של שני בני הזוג, להן כל אחד מהם זכאי בהינתן והוא עובד שכיר. אולם בניגוד לזכויות סוציאליות מיטיבות כגון קרן השתלמות או מכשירי חיסכון כדוגמת קופות גמל, מכשירי חיסכון פנסיוניים מקבלות מעמד שונה בפסיקה.

זאת לנוכח העובדה שמימוש מלא של הכספים בחיסכון הפנסיוני (קרי, קרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קופת גמל משלמת קצבה) מותנה בכך שהחוסך יהיה עדיין בין החיים.

למעשה, קצבת הפנסיה משולמת לעובד רק לאחר צאתו לגמלאות ועד יומו האחרון, כאשר לאחר פטירתו של העמית, התשלומים פוסקים. משום כך, נקבע בפסק הדין התקדימי במקרה זה, כי מעשי אלימות במשפחה שהובילו עד ניסיון לרצח בכוונה תחילה, שוללים מהנאשם בהם את הזכות לבקש שיתבצע בינו לבין זוגתו איזון משאבים הכולל השתתפות בזכויות הפנסיוניות של האישה.

זאת מאחר ובהינתן וניסיון הרצח של הבעל היה צולח, זכותו לקבלת קצבת הפנסיה שלה היתה נשללת ממילא.

כיצד פגיעה בזכות לחיים ולשלמות הגוף משפיעה על איזון המשאבים

עוד צויין במסגרת הפסיקה המדוברת, כי אך הגיוני שלבן זוג שערער על זכות הקיום של זוגתו באמצעות ניסיון לסיים את חייה, אין זכות ליהנות ממחצית הנכסים שצברה מתוקף היותה בין החיים. מן הראוי לחדד כי אין בפסיקה זו משום אלמנט ענישתי, השמור להליכים הפליליים המתקיימים במקביל במקרים כאלו. מדובר במקרה זה על פסיקה הנסובה סביב זכויות קנייניות, ונשענת על

אי הלגיטימיות של חלוקת רכוש אישי שהוא פרי עמלו של אדם שנפל קורבן לניסיון רצח, עם האדם שניסה לגדוע את קיומו ואת תחולת יחסי הממון ביניהם.

האם בית המשפט רשאי לחרוג מאיזון משאבים בשל אירוע יחיד של אלימות במשפחה?

באופן עקרוני, חריגה מאיזון משאבים תתאפשר אך ורק כאשר ישנן נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. למרבה הצער, בית המשפט אינו רואה במעשי אלימות מבודדים בין בני זוג, גם אם מדובר באלימות קשה, אירוע המספק צידוק מספק לסטייה מאיזון משאבים כמקובל.

מנגד, במידה ומדובר באירועי אלימות חוזרים ונשנים בין בני זוג, הדבר עשוי לספק עילה לבחון אפשרות לשלילת הזכויות של הצד האלים בנכסי הצד הנפגע. זאת מעצם היותם של מעשיו בבחינת ניסיון לשלול את חירויות הפרט של הקורבן ולחבל בזכותו להתקיים בכבוד, במהלך התקופה בה הקניין המדובר נצבר.

הפסיקה התקדימית בנושא סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה

למרות האמור לעיל, פסיקתו של בית המשפט העליון במקרה הנדון במאמרנו, לא מהווה בסיס לשינוי חקיקתי גורף, המאפשר סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה בכל מקרי של אלימות בין בני זוג.

יחד עם זאת, במקרים שבהם ניתן להוכיח כי מעשי האלימות החוזרים ונשנים פגעו ביכולתו של בן הזוג הנפגע להתפרנס, לדוגמא, בעקבות פציעות שנגרמו לו על ידי בן הזוג השני, ניתן להניח כי בית המשפט ישקול לחיוב חלוקת רכוש שאינה שוויונית, לטובת הצד הנפגע.

לסיכום

במאמר זה דנו בנושא המורכב של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, תוך הצגת דוגמא לפסק דין חדשני שניתן בבית המשפט העליון במקרה של אלימות במשפחה שהסתיימה בניסיון לרצח. מסקנתו של בית המשפט במקרה זה היתה כי לנוכח הנסיבות, יש מקום למנוע מאדם שניסה לסיים את חייו של בן זוגו, לממש זכויות סוציאליות שקיומן נגזר מעצם היותו של הקורבן בין החיים.

יחד עם זאת, באשר ליתרת הנכסים והקניין המשותפים, ובכללם קופת הגמל וקרן ההשתלמות של הנפגעת – שהזכויות הנוגעות לכספים בהן אינן מותנות בכך שתהיה חיה, נותר איזון המשאבים השוויוני על כנו – בהתאם לחוק יחסי ממון. החריגה הנ"ל רלוונטית אם כך, רק לנכסים בעלי אופי אישי ובתנאי שקורבן האלימות ביקש ביוזמתו שתתבצע סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה.