מדוע זהות דתית משפיעה על גובה המזונות 

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ודתם של רוב התושבים והאזרחים בישראל היא הדת היהודית. עם זאת, יש בישראל מיעוטים דתיים לא מבוטלים. הנתונים העדכניים מראים שכעשרים ושישה אחוזים מאזרחי ישראל אינם יהודים. לכן התנהלות בנושאי נישואין וגירושין תהיה על פי חוקי הדת שאליה משתייכים בני הזוג.

מה הנתונים העדכניים באשר לחלוקת האוכלוסייה במדינת ישראל? על פי אלו אמות מידה מתנהלים הליכי נישואין וגירושין במדינת ישראל? איך קורה שהבדלים בזהות הדתית משפיעים על גובה המזונות, ובעיקר מזונות ילדים? מה קורה כאשר בני הזוג מעורבים או חסרי דת? בשורות הבאות נעסוק בהשפעה הברורה והמיידית של חלוקת האוכלוסייה בישראל מבחינה דתית, על הסדרי הגירושין.

חלוקת האוכלוסייה במדינת ישראל – נתונים עדכניים

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעשרים ושישה אחוזים מתושבי ישראל 2020 אינם יהודים. מרבית האזרחים שאינם יהודים הם מוסלמים, שחלקם מהווה 15%  מהאוכלוסייה בערך. מיעוטם של האזרחים שאינם יהודים הם נוצרים ודרוזים, שביחד מונים יותר מחמישה אחוזים.

בישראל יש גם כחמישה אחוזים של אזרחים חסרי דת או נוצרים שאינם ערבים. תופעה מעניינת היא שלאורך עשורים רבים, השינויים בחלוקת האוכלוסייה היו מינוריים. התופעה הבולטת ביותר בעשורים האחרונים היא עלייה באחוז האזרחים המוגדרים חסרי דת. מסיבות היסטוריות, תחום הנישואין והגירושין בישראל מתנהל בדרך כלל על פי אמות מידה דתיות ועל ההשפעה העצומה של ההתנהלות הזאת נדבר בהמשך.

איך נישואין וגירושין בישראל מתנהלים?

כבר הוזכרה לעיל העובדה שמקרי הנישואין והגירושין בישראל, ולמעשה כל נושא המשפחה בכללותו, מתנהלים על פי אמות מידה דתיות. המשמעות היא שאזרח יהודי יכול להתחתן בישראל אך ורק בחתונה יהודית. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בגירושין – שאז כמעט ולא ניתן להימנע מגירושין על פי ההלכה.

כיוון שהיהודים, שהם הרוב המכריע בישראל, מתחתנים ומתגרשים אך ורק על פי אמות מידה דתיות, התחולל תהליך דומה גם בקרב אזרחי ישראל שאינם יהודים. אנשי הדת בבתי המשפט הדתיים הם שקובעים את הסדרי הנישואין, אבל יותר מכך את הסדרי הגירושין. לגבי האסלאם השריעה זהה במעמדה להלכה היהודית ושתיהן עשויות לקבוע את התוצאה הסופית של הגירושין.

נישואין וגירושין של בני זוג בני אותה הדת

כאשר בני זוג בני אותה הדת מתחתנים, ובעיקר כשהם מתגרשים, הם מחויבים לעשות את זה אך ורק על פי עקרונות הדת שאליה הם שייכים. באסלאם מדובר כאמור בשריעה, ביהדות מדובר בהלכה על פי הפרשנות האורתודוכסית שלה וכך גם בכל דת אחרת.

נישואין וגירושין של חסרי דת

במקרה שבו אחד מבני הזוג או שניהם הם חסרי דת, הגירושין יתנהלו על פי חוקי מדינת ישראל ובראשם חוק המזונות, וינוהלו על ידי השופטים בבית המשפט למשפחה.

נישואין וגירושין של זוגות מעורבים

בדרך כלל, גם זוגות מעורבים מבחינה דתית, מנהלים את הליכי הגירושין בבית המשפט למשפחה. רק במקרים מעטים הם בוחרים להתנהל אחרת, שזה אומר באמצעות בית דין דתי מסוים – נוצרי, מוסלמי או דרוזי.

הבדלים בזהות הדתית וההתנהלות בנושאי משפחה וגירושין

לכל אחת מהדתות בעולם, ובכלל זה במדינת ישראל, יש מערכת אמונות וערכים שונה שמנחה את המאמינים בה. גם כאשר מדובר בדיני משפחה ובעיקר בגירושין, הדתות השונות לא פועלות בהכרח על פי עקרונות זהים. כיוון שבמדינת ישראל דיני המשפחה כפופים להוראות הדת, גם התוצאה הסופית של הליך גירושין עשויה להיות שונה אם היא מתנהלת לפי עקרונות דתיים שונים.

כך למשל, חוקי השריעה האסלאמית מחילים על האב לבדו את החובה לזון את ילדיו ולספק להם את כל הצרכים שלהם, מגדול עד קטן. הנוצרים בישראל, לעומת זאת, מתנהלים על פי מערכת חוקים קרובה לחוק הישראלי ונהוגים בה יחסי שוויון בין הגבר לאישה. מי שהוא חסר דת מתנהל ממילא על פי חוקי מדינת ישראל.

ההשפעה של הזהות הדתית על המזונות

אחרי שנאמר כאן כל מה שאפשר על הבדלי זהות ודת ואיך הם משפיעים על הליכי הגירושין. נתמקד בשאלה איך ההבדלים הדתיים והזהות הדתית משפיעים על גובה המזונות שבית המשפט פוסק בתום הליך הגירושין לטובת הילדים:

תשלומי מזונות ביהדות

כאמור, על פי ההלכה היהודית האב חייב בכל המזונות של הילדים עד הגיעם לגיל שש שנים. מהגיל הזה ואילך ועד גיל 15 שנה, האב אחראי למזונות הבסיסיים ואילו האב והאם חולקים ביניהם את האחריות לשאר ההוצאות. זאת, כמובן, תוך התחשבות בהבדלי ההכנסה בין בני הזוג וכן בחלוקת זמני השהייה של הילדים ביניהם.

תשלומי מזונות באסלאם

באסלאם, המצב הוא הרבה יותר פשוט. אב מוסלמי הוא האחראי הבלעדי לכל הצרכים של הילדים שלו. גם הגיל הסופי שבו נפסקים התשלומים הוא מעומעם, כאשר יש נטייה במדינת ישראל להתייחס לגיל 18 כגיל שבו נפסקים לחלוטין תשלומי המזונות. מנגד, יש גם התייחסות למספר הילדים כגורם המשפיע על המזונות המשולמים עבור כל ילד. ועדיין, חוקי האסלאם בהחלט עלולים להכביד על הגבר.

תשלומי מזונות בקרב הנוצרים בישראל

בדרך כלל, תשלום המזונות לאישה בקרב הנוצרים בישראל, מתבצע על פי חוק המזונות. על פי החוק הזה, הגבר והאישה אחראים לרווחתם וחינוכם של הילדים במידה שווה. למעשה, הנוצרים בישראל וחסרי הדת נהנים, בצורה פרדוקסלית למדיי, מתנאי הגירושין הטובים ביותר, לפחות כשהדברים אמורים בגבר. ועדיין, יש התייחסות להיותה של בת הזוג אישה עובדת או עקרת בית. יש גם התייחסות לרכוש של כל אחד מהצדדים.

אם לסכם את האמור לעיל, נוצרים ומי שמוגדרים חסרי דת זוכים לתנאי גירושין שונים מאלה של יהודים, ועל אחת כמה וכמה של מוסלמים. בהלכה היהודית, דמי המזונות והחלוקה שלהם בין ההורים משתנה והיא במידה רבה תלוית גיל וקשורה להכנסה הממוצעת של שני ההורים.

השריעה המוסלמית מחילה את מזונות הילדים באופן בלעדי על הגבר, אבל יש פחות התייחסות לצרכים של הילד שהם מעבר לצרכים הרגילים והשוטפים. הנוצרים וחסרי הדת בישראל מתנהלים על פי חוק המזונות, שמחייב את שני בני הזוג לחלוק ביניהם את הנטל הפיננסי של גידול הילדים למרות היותם גרושים.

התוצאה של כל אלה הלכה למעשה, היא הבדלים גדולים בדמי המזונות בגלל הדת, גם אם כל שאר התנאים דומים ואפילו זהים.

גם בנושא המזונות יש לכם בחירה בין הליך דתי להליך אזרחי

לרוב, זכות הבחירה של כל זוג היא להתגרש על פי העקרונות הדתיים או על פי חוק המזונות. אחוז הולך וגדל מכלל המתגרשים מעדיף את חוק המזונות. ההליך הקצר והפסיקה הברורה מאפשרים לכל בני זוג להתוות לעצמם את הדרך הנכונה לגירושין הכוללים כמה שפחות עימותים וכמה שיותר ניסיונות פשרה  שמיטיבים בסיכומו של עניין עם כל הנוגעים בדבר – הגבר, האישה ובעיקר הילדים.

התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.