במסגרת החלטה שנתקבלה לאחרונה בתביעת משמורת בבית הדין לענייני משפחה, נקבע בבירור שגם במקרים שבהן לא קיים בין הורים גרושים הסכם של אחריות הורית משותפת, קרי – משמורת משותפת, אלא רק הסדרי ראייה, יש לקחת בחשבון את פרקי הזמן שבהם שוהים הילדים הקטינים עם כל הורה, בקציבת שיעור דמי המזונות שידרש ההורה שאינו משמורן לשלם עבור ילדיו.
יתר על כן, פסק הדין האמור קבע כי בתחשיב המזונות, יובא בחשבון גם סך ההכנסה הפנויה העומדת לרשות כל הורה ומידת המעורבות הפעילה של כל אחד מן ההורים בגידול הילדים המשותפים.
כפועל יוצא, חל צמצום בשיעור דמי המזונות שאבי הילדים נדרש לשלם במקרה בו האם היא בעלת המשמורת הבלעדית על הילדים. במסגרת הסקירה שלהלן נבחן את האופן בו הפסיקה התקדימית הנ"ל השפיעה על ההלכה הפסוקה בענייני משמורת ומזונות ילדים.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת או בשמה העדכני יותר – "אחריות הורית משותפת", היא הסדר אשר מחלק את האחריות לגידול הילדים המשותפים בין שני הוריהם לאחר הגירושין. ישנם מקרים רבים, אשר בהם בית המשפט לענייני משפחה מוצא כי משמורת משותפת הינה הפתרון האידיאלי לשמירה על טובת הילד או הילדים בגירושין.
מהם מזונות ילדים?
מזונות ילדים הם תשלומים שאבי הילדים משלם בדרך כלל לאימם לאחר הגירושין על מנת שהאם המשמורנית שמגדלת את ילדיו תוכל לשמור עבורם על רמת מחיה סבירה ואיכות חיים הקרובה ככל הניתן לזו שהילדים הורגלו בה כאשר הוריהם עדיין היו ביחד. חשוב לציין כי חרף העובדה שחלק ניכר מהוצאות גידול הילדים מוטל על אביהם, גם אימם משלמת סכומים לא מבוטלים על הטיפול בהם.
מה בין קציבת מזונות למשמורת והסדרי ראיה (זמני שהות)?
אחד הדברים המשפיעים על סכום המזונות הוא משך הזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים. בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין המשמורת על הילדים והמזונות הנגזרים ממנה ובין זמני השהייה שלהם בפועל אצל ההורים. כדי להבין טוב יותר את השינוי המהותי חשוב להבין תחילה איך נוהגים השופטים או הדיינים לקבוע את המזונות והחלוקה שלהם.
מהם דמי מזונות ולמה הם נועדו? אילו גורמים משפיעים על גובה המזונות שפוסקים השופטים או הדיינים? מהי ההלכה החדשה הנוגעת לחלוקת זמני השהות של הילדים? איך ההלכה הזאת יכולה להשפיע בפועל על תשלומי המזונות? בשורות להלן נעסוק בהלכה שהופכת את תשלומי המזונות להוגנים ושוויוניים יותר ומתקנת עיוות שנמשך שנים רבות.
מהם סוגי ההוצאות על גידול הילדים שמתחלקות בין שני ההורים?
כאשר מדובר על הוצאות הכרחיות הנוגעות לגידול הילדים שהוריהם גרושים, על פי החלטת הרבנות, כל כולן יחולו על אביהם. רק ההוצאות הנלוות, כלומר הוצאות הנסובות סביב שמירה על רמת מחייה גבוהה ובכללן חוגים לילדים, קורסי העשרה, פעילויות במסגרות חברתיות כמו תנועות נוער, יתחלקו על פי חוק בין שני ההורים.
למותר לציין כי גם החלוקה הזו, אינה שוויונית ותלויה בין היתר בהכנסתה הפנויה של האם. יחד עם זאת, גם במקרים אשר בהם הכנסת האם גבוהה מהכנסתו של האב, לא קורה מצב בו האם נדרשת לשלם מזונות ילדים לאב.
כיצד נקצבו דמי המזונות לפני יישום ההלכה שנקבע בנוגע למשמורת?
זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מן ההורים שלהם, היוו מאז ומתמיד בסיס למחלוקות בין זוגות גרושים שהם הורים לילדים קטינים. במרבית המקרים, מטבע הדברים, השאיפה של כל אחד מן ההורים הינה לשהות כמה שיותר זמן עם ילדיו.
יחד עם זאת, עד לא מזמן, לזמני השהות של כל אחד מן ההורים לא היתה כל השפעה ממשית על שיעור דמי המזונות שנקצבו לאב. מה שקבע כמה מזונות האב ישלם לגרושתו בגין ילדיו הקטינים, היה אך ורק קביעתו של בית הדין בעניין המשמורת על הילדים.
ההורה שהמשמורת הבלעדית ניתנה לו (לרוב הייתה זו אימם של הילדים למעט מקרים יוצאי דופן) היה זכאי לקבל מההורה השני את מלוא דמי המזונות, גם אם הילדים שהו בפועל אצל ההורה השני בחלק לא מבוטל מהזמן וגם אם לא.
לצורך העניין, במצב שהיה נהוג לפני ההלכה החדשה בנוגע למשמורת, אם נקצבו דמי מזונות ילדים בשיעור של 4,000 שקלים, את הסכום הזה היה נדרש ההורה שאינו משמורן (קרי, אבי הילדים) לשלם להורה השני (כאמור, האם) מבלי שהוצאותיו של ההורה בעל הסדרי הראייה שהילדים שהו במחיצתו בחלק מן הזמן, יקוזזו מסכום המזונות.
מבחינתם של אבות גרושים אם כן, מדובר היה על הוצאה כפולה ומכופלת על גידול הילדים. ואילו מבחינתה של האם המשמורנית, מדובר היה על תשלום מזונות בין ימים אשר בהם הילדים אפילו לא שהו תחת חזקתה.
כיצד מיושמת ההלכה שנקבעה בנוגע למשמורת בנושא המזונות?
ההלכה החדשה בנוגע לתשלום מזונות קושרת בין זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים לבין גובה תשלומי המזונות שאותם מעביר אבי הילדים לאימם.
הלכה זו כאמור, אינה מייחסת עוד חשיבות לקביעת המשמורת על הילדים ואינה מחייבת העברה של תשלומים לאם בגין ימים שבהם הם שהו בחזקתו של אביהם. בהתאם לכך, אם הילדים שהו אצל האב במשך 10 ימים מכלל ימות החודש, יופחת בהתאם סכום המזונות שיעברו לידי האם בשליש.
המרוויחים העיקריים מההלכה החדשה הם למעשה אבות גרושים, שעד כה ההוצאות שלהם על גידול הילדים היו כפולות. זאת לאור העובדה שהם גם נדרשו לכסות את ההוצאות הכרוכות באירוח הילדים בביתם במסגרת זמני השהות שנקבעו, וגם לשלם את מלוא דמי המזונות כאילו שהו ילדיהם במחיצת גרושתם לאורך כל החודש.
האם ההלכה שנקבעה בנוגע למשמורת תקפה לכל סוגי ההוצאות הנוגעות לגידול הילדים?
ההלכה החדשה שנקבעה נוגעת אך ורק לחלוקת זמני השהות וההוצאות הנגזרות ממנה. בכל שאר הפרמטרים לקביעת חלוקת ההוצאות בין האם והאב לא חלו שינויים ממשיים. כך, אם נקבע שכלל ההוצאות על חינוך הילדים יחולו רק על האב, הקביעה הזאת תקפה גם במקרה שלפנינו.
כך גם לגבי הוצאות בסיסיות אחרות. החלוקה מחדש של ההוצאות נוגעת אך ורק לחלק בדמי המזונות שממילא משולם על ידי ההורים, כל אחד ביחס להכנסה שלו. אבל בכל מקרה, בסיכומו של עניין ההלכה הזאת חוסכת לגברים שהילדים שוהים אצלם חלק מהזמן אלפי שקלים בשנה ולפעמים יותר, תלוי בהכנסה החודשית שלהם.
האם יש הבדל בין משמורת משותפת ליישום ההלכה שנקבעה בנוגע למשמורת?
יישום ההלכה שנקבעה בנוגע למשמורת הופך אפקטיבית את חלוקת זמני השהייה בין ההורים, למעין הסדר של משמורת משותפת. הדבר משפיע כפי שהסברנו בסקירה זו, על סכום דמי המזונות שהאב נדרש לשלם בגין ילדיו, גם כאשר לא קיים הסכם משמורת משותפת בין ההורים באופן רשמי. יחד עם זאת, עדיין קיים הבדל מהותי בין פתרון לזה לבין אחריות הורית משותפת כהגדרתה.
לצורך העניין, בהסכמי משמורת משותפת ישנה הקפדה יתרה על חלוקה שווה של זמני השהות של הילדים במחיצת כל אחד מהוריהם. כך שהילדים הקטינים שוהים חצי מן החודש אצל האם וחצי מן החודש אצל האב. הדבר נכון גם לחלוקת זמני השהייה בחגי ישראל מדי שנה.
במסגר זו, עד הגיעם של הילדים לגיל 15, האב עודנו אחראי על פי חוק, על כיסוי כלל הוצאות החינוך של הילדים לצד יתר ההוצאות הבסיסיות בגינם. זאת בעוד שיתר ההוצאות נחלקות כפי שהוסבר לעיל, באופן שוויוני בין שני ההורים.
לאחר שלילדים מלאו 15 שנים, חלוקת ההוצאות בין ההורים הגרושים הינה שווה כאשר האב מעביר לאם דמי מזונות, אך ורק כשקיימים פערים של ממש בסך הכנסותיו לעומת גובה הכנסותיה של האם.
