העברת משמורת מאב לאם

עד לא מזמן במקרים רבים, אימם של הילדים הייתה זו שהוענקה לה משמורת בלעדית על הילדים. אולם כיום ישנם מקרים לא מעטים שבהם בעל המשמורת הבלעדית הוא דווקא האב. יחד עם זאת, ישנן נסיבות שבהן למרות שבית המשפט העניק את המשמורת על הילדים לאביהם, הוא נדרש לפסוק מחדש לטובת על העברת משמורת מאב לאם – כפי שנסביר במדריך שלהלן.

באילו מקרים תהיה לאב משמורת בלעדית על הילדים?

כלל האצבע בהסכמי משמורת המערבים ילדים קטנים עד גיל 6, היא שהילדים הם בדרך כלל עוברים לחזקתה של האם בעת הגירושין. אולם קיימים לא מעט מקרים אשר בהם האם עשויה להיות נטולת מסוגלות הורית ולו באופן זמני.

כאשר לאמם של הילדים אין יכולת ליצור עבורם סביבת מחייה מוגנת, בריאה ואוהבת, או שאינה חפצה בכך כלל, עשוי בית המשפט להעניק לאבי הילדים את המשמורת הבלעדית עליהם בעוד שעבור האם עשויים לקבוע הסדרי ראייה.

 

באילו נסיבות עשויה להתבצע העברת משמורת מאב לאם?

סביבה אוהבת ותומכת עבור הילדים היא דבר חשוב מאין כמוהו. הדבר נכון אף יותר כשמדובר על ילדים שהוריהם מתגרשים. גירושין נוטים להשפיע במידה רבה מאוד על מצבם הרגשי של ילדים ובפרט כשמדובר בילדים קטינים.

השינויים המתחוללים בתא המשפחתי, מהווים טלטלה של ממש עבור הילד ומאלצים אותו להתמודד עם תמורות רבות ונוספות בחייו, הנגזרות מן השינוי במבנה המשפחתי, ובכללן: שינויים בסדר היום, שינויים במקום המגורים, וכן שינויים במסגרות החינוך והפנאי הנגזרים לעתים מהשינוי הגיאוגרפי. זאת כמובן בנוסף להתמודדות המאתגרת עם הפיכת הבית לזירת קרב והתכתשות בלתי פוסקת בין ההורים.

העברת משמורת מאב לאם עשויה לעלות על הפרק כאשר חלים שינויים לרעה במסוגלות ההורית של האב שקיבל משמורת על הילדים, או מנגד – כאשר האם שהייתה במצב זמני שבו לא התאפשר לה לדאוג לרווחת ילדיה, משתקמת ובוחרת להגיש תביעת משמורת מחודשת לבית המשפט.

 

באילו מקרים עשוי בית המשפט לשקול לחיוב העברת משמורת מאב לאם?

בית המשפט עשוי לשקול לחיוב העברת משמורת מאב לאם, במידה וניתן להוכיח כי לילד הקטין שנמצא בחזקתו הבלעדית של האב ייטב במידה ניכרת בחזקתה של אימו. עם זאת חשוב לציין כי העברת המשמורת מאב לאם תאושר בבית המשפט במקרים חריגים יחסית שבהם ניתן יהיה להוכיח כי האב אינו כשיר לגדל את ילדיו בכוחות עצמו כלל ועיקר.

העברת משמורת מאב לאם
העברת משמורת מאב לאם

מה ההבדל בין העברת משמורת מאב לאם בהסכמה להעברת משמורת ללא הסכמה?

יהעברת משמורת מאב לאם עשויה להתבצע בהסכמתו של האב המתקבלת בתיאום מול אימם של הילדים ובתיווכו של בית הדין לענייני משפחה. אולם ישנם מקרים שבהם האב המשמורן אינו משתף פעולה עם רצון האם לקבל משמורת על הילדים המשותפים. במקרה כזה נדרשת מעורבות פעילה יותר מצד בית המשפט על מנת לאכוף את העברת המשמורת מהאב לאם שהינה כשירה יותר לשמש כמשמורנית בלעדית, חרף התנגדותו של האב לעניין.

 

איך מתבצעת העברת משמורת מאב לאם הלכה למעשה?

העברת משמורת מאב לאם מחייבת את האם שמעוניינת לקבל לידיה את המשמורת על הילדים שנמצאים בחזקת האב, להגיש תביעת משמורת. הגשת תביעה כזו עשויה להיות רלוונטית במצב בו  לאם יש סיבה להאמין כי אבי ילדיה אינו מבצע את תפקידו כהורה לילדים באופן מספק ואף מזניח את ילדיו.

אולם הדבר מחייב הצגת הוכחות רלוונטיות בערכאה המטפלת. במקרים שונים, אף שכוונותיו של האב הן טהורות, למרות רצונו להעניק לילדיו את הטוב ביותר, הוא כושל במילוי תפקידו כהורה.

מצב כזה עשוי להתרחש לנוכח קשיים כלכליים או אתגרים הנוגעים למציאת האיזון בין תחומי האחריות המוטלים על האב בעבודתו לבין אחריותו ההורית. במצבים כאלו עשויה האם להניח כי היא כשירה יותר לגידול הילדים ושצרכיהם יקבלו מענה טוב יותר אם המשמורת עליהם תועבר אליה.

 

כיצד משפיעה "חזקת הגיל הרך" על העברת משמורת מאב לאם?

העברת משמורת מאב לאם היא הליך שרלוונטי בדרך כלל בעיקר כשמדובר בילדים שחצו את גיל 6. זאת משום שלרוב כאשר הילדים בני פחות משש שנים, האם ממילא מקבלת משמורת בלעדית עליהם באופן כמעט אוטומטי.

זאת מתוקף דבר החקיקה הידוע כ- "חזקת הגיל הרך" שמאפשר חלוקת זמני שהות של 70 אחוזים לפחות לטובת האם ועד 30 אחוזים לטובת האב.

כמובן, גם לחזקת הגיל הרך ישנם יוצאי דופן ובפרט אם הורים שהתגרשו הצליחו להגיע להסכמות משותפות בנושא המשמורת והסדרי הראייה, במסגרת הסכם הגירושין שלהם.

עם זאת, כאשר האב המשמורן כושל במילוי תפקידיו ההוריים, עשוי בית המשפט להכריע לטובת העברת משמורת מאב לאם, בהתאם לעיקרון טובת הילד, המקבל עדיפות פסיקתית בכל הנוגע לתביעות משמורת.

 

מה בין עקרון טובת הילד והעברת משמורת מאב לאם?

עקרון טובת הילד הוא בין העקרונות המרכזיים יותר המנחים את פסיקתם של בתי הדין לענייני משפחה בישראל. מאחר ובתי המשפט בישראל שואפים לפסוק בתביעות משמורת באופן שישיא את טובתם של הילדים, כאשר האם סבורה שהילדים אינם מקבלים מענה ראוי לצרכיהם השונים תחת חזקתו של אביהם, היא רשאית לפנות לבית הדין לענייני משפחה ולדרוש שהילדים יועברו לחזקתה הבלעדית או לחילופין – שתינתן משמורת משותפת לה ולאב ככל שאי יכולתו לגדל את הילדים כראוי נגזרת מהעומס המוטל עליו כאב חד הורי, ולא מחוסר רצון או היעדר מסוגלות הורית מוחלט.

 

על העקרונות המנחים את הפסיקה בתביעות להעברת משמורת מאב לאם

כאמור, כאשר בתי המשפט לענייני משפחה באים לפסוק בתביעות משמורת, הם רואים בראש ובראשונה, את טובת הילד לנגד עיניהם. במקרים רבים מוגשת תביעת משמורת מאב לאם לאו דווקא בנסיבות שבהן האב כושל במילוי אחריותו כהורה משמורן, אלא ממקום נקמני ולא ענייני.

מאחר ותביעות גירושין נוטות להפוך במקרים רבים להליכים עקובי מחלוקות, רגשות שליליים ומטענים מן העבר, לעתים עשויים ההורים לעשות שימוש בלתי הוגן בילדים כקלף מיקוח.

מסיבות אלו, הפסיקה בתביעות להעברת משמורת מאב לאם, מתבצעת תוך בחינה מעמיקה של החומר הראייתי הנלווה לתביעה. זאת במטרה לבחון האם בטענתה של האם לאי כשירותו של האב כהורה משמורן, יש ממש.

בסופו של עניין, מערכת המשפט פועלת בתביעות אלו במטרה למזער למינימום האפשרי את סבלם של הילדים לזוגות גרושים ולאפשר להם לחיות חיים בריאים ולשגשג גם לנוכח הנסיבות.

לפיכך, גם במקרים שבהם בתי המשפט למדים כי האב המשמורן הוא הורה כשיר ונלהב, אם הילד אינו מתמודד עם הגירושין בצורה טובה אצל אביו, הפסיקה עשויה להיות לטובת מתן המשמורת לאם.

 

בשורה התחתונה

מצב בו אבי הילדים הוא ההורה המשמורן הבלעדי, הוא עדיין לא שכיח במיוחד במחוזותינו. במרבית המקרים אימם של הילדים היא כאמור זו שמקבלת את המשמורת הבלעדית עליהם ואילו האב זכאי להסדרי ראיה מצומצמים יותר.

אולם בהחלט ישנם מצבים שבהם האב בכל זאת מתפקד בתור הורה משמורן מסיבות שונות. תביעה להעברת משמורת מאב לאם עשויה להיות רלוונטית כאשר מתחוללים שינויים שונים בחיי האב או האם, שמצדיקים את פתיחת הסדרי המשמורת לדיון מחודש.

בפסיקתו של בית המשפט בתביעות מסוג זה הוא נוהג לבחון את מכלול הנסיבות של כל אחד מן הצדדים, לרבות פרמטרים מקצועיים ופיננסיים, אולם הדגש בהכרעה על העברת משמורת מאב לאם, הוא קודם כל על הנכונות של האם לספק לילד סביבה אוהבת, חמה ותומכת יותר מכפי שיכול האב בנקודת הזמן הנתונה.

העברת משמורת מאב לאם תתבצע בעת הגשת תביעת משמורת על – ידי אם הילד. לרוב, העברת המשמורת תתבצע באחד משני מקרים: ראשית, כאשר האם מצליחה להוכיח כי ייטב לילד עימה. שנית, כאשר נקבע כי האם לא הייתה כשירה לדאוג לרווחת ילדה, וכעת מסוגלת לכך לחלוטין.
לעתים, העברת משמורת יכולה להתבצע בהסכמת שני הצדדים – משלב העברת המשמורת ועד חלוקת הסדרי הראייה. גם במקרים אלה, בית המשפט הוא המכריע את ההחלטה הסופית לפיה תחולק המשמורת. במקרים בהם לא קיימת הסכמה על העברת המשמורת, בית המשפט יתערב ותיווך באופן פעיל יותר.
לשם העברת המשמורת מאב לאם, נדרשת האם המגישה את תביעת המשמורת להוכיח כי אב הילדים אינו מבצע את תפקידו כראוי ולא דואג לרווחת ילדיו. הדבר דורש מהאם להשיג הוכחות רלוונטיות הן בנוגע לאבי הילדים והן למסוגלותה לדאוג לרווחת ילדיה בצורה טובה יותר מאביהם.
עיקרון טובת הילד הוא עיקרון מנחה בבית המשפט. לפי עיקרון זה, טובת הילד היא העומדת לנגד עיני השופט בעת קבלת ההחלטה על משמורת ההורים על הילד. בעת הליכי הגירושים, בהם 'הקרב' על המשמורת לעתים מתבצע מעל ראשו, בית המשפט נדרש לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בשביל הילד.
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהי תביעה לשלום בית?

״שלום בית״ הוא מונח המגיע מתחום דיני משפחה. מונח זה בא לתאר מצב בו אחד מבני הזוג מעוניין לשמור על הקשר ולמנוע גירושין על ידי