גירושין בגישור או בהליך משפטי

הצורך להתגרש הפך למנת חלקם של רבים בעת האחרונה, כאשר יותר ויותר זוגות שמים פעמיהם לעבר הרבנות כדי להתיר את קשר הנישואין שאותו גוף קשר ביניהם מספר שנים טרם לכן. לעומת זאת, סוגייה אשר רבים חלוקים אודותיה היא כיצד לקיים את הליך הגירושין כשלעצמו, כלומר – כיצד להתגרש תרתי משמע.

הסיבה למחלוקת נובעת מדילמה אשר מזכירה במקצת דילמות מתורת המשחקים, כאשר לטובת הצדדים נתון מצב בו האינטרס המשותף שלהם הוא לקיים הליך מהיר יעיל וזול, אך בהינתן מחלוקת או חשש וחוסר אמון כנגד מי שעד לאחרונה חלקנו עימו בית, עלולה להוביל דווקא את התוצאה ההפוכה.

לפיכך, לנוכח המשקל הרב שקיים לסוגייה כמו גם המתחים האופפים אותה, במאמר הקרוב נרחיב אודות היבטי הגירושין בגישור לעומת בהליך משפטי.

 

ראשית דבר

בהמשך לכך, כדי להבין את הסיטואציה ומורכבותה יש לבאר ראשית כיצד ניתן להתגרש במדינת ישראל. לכן, בדומה לנישואין, מתוקף הסכמים (הסכמי הסטטוס קוו) אשר נכרתו עוד בקום המדינה בין דויד בן גוריון והנהגת היישוב העברי לבין נציגי הציונות הדתית, נקבע כי במספר נושאים אזרחיים תהיה לדת היהודית ולהלכותיה מקום מיוחד ביחס לחוקי המדינה.

קביעה זו נעשתה לנוכח חשש של גורמים דתיים בישראל דאז שחששו כי המדינה היהודית תהא בעלת צביון חילוני בלבד, כאשר לאור זאת מצאו לנכון מנהיגי היישוב העברי להבטיח כי בענייני שבת, כשרות, חינוך ולבסוף דיני משפחה (נישואין – גירושין), לדת היהודית יהיה משקל ניכר.

 

דיני משפחה בישראל

לפיכך, נקבע כי במסגרת נישואין וגירושין בישראל, הרבנות הראשית ובאי כוחה, קרי בתי הדין הרבניים, יהוו אסמכתה עליונה אשר רק לה קיימת הסמכות לאשרר הסכמי נישואין וגירושין, כאשר המשמעות של כך היא שכל החפץ להתגרש ולהינשא בישראל (והינו יהודי), מוכרח לעשות זאת בהתאם ולנוכח תקנותיה של הרבנות, כאשר הנגזרת הישירה של כך היא שניתן לקיים טקסים אלו רק בהתאם להלכות הדת.

כלומר, בעניינו של הליך הגירושין, למעשה לאור קביעה זו נקבע כי בעת הצורך לקיים הליך גירושין כהלכתו, יש לקיימו בהתאם להוראות ההלכה ומסכת גיטין, כאשר על המתגרשים להמציא ולהוכיח את קיומן של עילות גירושין, כמו גם לערוך טקס מתן גט כהלכתו ומרצון חופשי.

זאת ועוד, כי עיגון מעמד הדת לא מתבטא אך ורק בהליכים טקסיים, אלא גם כאשר דנים במקרי דיני משפחה במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, שבניגוד לבית הדין הרבני אינו מוסד דתי כלל. הסיבה לכך היא שמערכת המשפט בישראל משלבת בעקרונותיה לא רק את עקרונות המשפט המקובל אשר נהוג ברוב העולם המערבי, אלא גם את עקרונות המשפט העברי, אשר יונק את סט ערכיו מדת משה וישראל.

גירושין בגישור או בהליך משפטי
גירושין בגישור או בהליך משפטי

גישור כמסלול עוקף ערכאות

כתוצאה מכך, לנוכח רצונם של רבים להימנע מקיום הליך משפטי אשר מושפע במידה רבה מקביעות אשר לא תמיד הינן בבת עינם של המתגרשים, כאשר נוהגים בהליך המשפטי במסגרת הערכאות באופן שלעתים אינו עולה בקנה אחד עם העת המודרנית ותפיסותיה כי אין מקום להבדלים מעוגנים בחוק בין נשים לגברים, כפי שמתרחש לעתים רבות במסגרת גירושין בקרב ערכאה משפטית, רבים פונים לגירושין באמצעות גישור.

גירושין באמצעות גישור שונים במידה רבה מאשר גירושין בהליך משפטי, כיוון שכאן בניגוד לאשר מתרחש בערכאה, בני הזוג מנסחים וקובעים את אופן גירושיהם בעצמם, בעודם נמצאים בשיחה עם גורם צד ג' אובייקטיבי, אשר בניגוד לשופט אשר תפקידו לחרוץ ביניהם, בעודו רואה לנגד עיניו את קיום הצדק, מגשר עוסק גם בשלמות התא המשפחתי, כאשר לנוכח כך מתלווה לגישור מעמד נוח וחינני יותר בהיבט גירושין, היות והוא פחות יצרי או אגרסיבי.

 

השפעותיו של חוק גישור חובה

סימוכין לכך ניתן לשאוב מן העובדה כי לאור חוק גישור חובה אשר הוחל ב- 2017, צנחו ב- 60% מספר תביעות הגירושין אשר הוגשו באותה שנה לעומת השנה אשתקד, כעדות ליכולתו של הליך הגישור להקטין מחלוקות, ליישב ויכוחים, ולהוריד את העומס הרב שקיים על מערכת המשפט.

 

מרוץ הסמכויות כמגביר מתח

זאת ועוד, כי לנוכח כפילות הסמכויות הקיימת בין בית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני, כאשר מדובר ב- 2 ערכאות אשר דנות בעניינים זהים אך מחזיקות בסמכויות שונות כמו גם בתפיסות עולם שאינן זהות, נפצח בעולם הגירושין בישראל מרוץ חסר תקדים, אשר זכה לשם – מרוץ הסמכויות.

במסגרת מרוץ זה "מתחרים" בני הזוג זה בזה על הזכות לקבוע היכן יערך משפטם, כלומר – מי יהיה הראשון להגיש את תביעת גירושיו ובכך לכרוך למעשה את הדיונים העתידיים בעניינו של זוג זה במסגרת ערכאה משפטית מועדפת עליו, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לנוכח תפיסתו כי ערכאה זו תטיב עימו במסגרת גירושיו לאור נסיבותיו של הזוג.

 

סיכום ביניים

אי לכך ובהתאם לזאת, עד כה מנינו את תשתית הגירושין בישראל, כמערכת המושפעת במידה רבה מהלכות המשפט העברי והדת היהודית, כמו גם הליך אשר נעשה בפומבי ובאווירה אשר לעתים עלולה להיות יצרית במיוחד, לעומת האפשרות לקיים גירושין באמצעות גישור, ככלי אשר מונע ומפחית לעתים רבות את גובה הלהבות, כאשר הוא נעשה בפלטפורמה שונה מהותית, כאשר לכל צד קיימים יתרונות וחסרונות.

 

יתרונות הגישור

בהמשך לכך, אילו נבחן ונשווה בין 2 ההליכים השונים שסוף שניהם הוא בהתרת הקשר בין גבר לאישה, אזי שלגישור קיימים מספר יתרונות מובהקים, והינם כדלקמן:

  1. יעיל ומהיר.
  2. עלות.
  3. חשאי.
  4. אישי.
  5. שלום בית.

 

יעיל מהיר וזול

כלומר, הליך הגישור נבדל במידה רבה מעריכת גירושין במסגרת ערכאה משפטית לנוכח העובדה כי הליך הגישור אורך מעט זמן, בעודו נפרש על פני מספר פגישות אשר נע בין 4 ל- 10 על פי רוב מוחלט, כאשר כמובן לנוכח הצורך לממן אך ורק את שכר הטרחה של המגשר, ללא עמלות בית משפט וללא הוצאות ייצוג בדיונים, אזי שהליך הגישור הינו משמעותית זול יותר.

בנוסף לכך, בניגוד לאשר מתקיים במסגרת הליך משפטי, כאשר לכל צד עלולות לקום השגות וקובלנות אודות אשר סוכם או הוחלט, הליך הגישור עוסק בהסכמה הדדית, כאשר לאור זאת ההליך עצמו מתבצע בצורה יעילה ומהירה שבעתיים לעומת מקבילו.

 

חשאי ותפור למידות המתגרשים

זאת ועוד, כי במסגרת הליך הגישור, כל אשר נאמר או סוכם בין הצדדים נשאר חסוי וסודי ואינו יוצא החוצה לשימוש עתידי ואוחר במסגרת הליכים אחרים. כלומר, כל ההבנות או הוויתורים אשר מי מבין הצדדים מקיים לטובת משנהו כחלק מן המשא ומתן בהליך הגישור, לא ישמשו אף אחד מן הצדדים במידה והגישור יקרוס ויפנו הצדדים להליך משפטי בבית המשפט.

הסיבה לחשאיות הרבה שקיימת להליך הגישור (אשר אפילו מעוגנת בחוק) היא רצון המחוקק לשמור על גישור כערוץ שיח פתוח ומאובטח אשר השימוש בו לא יזיק לבוחרים להיעזר בו, כמו גם למנוע את הפיכתו לכלי ציני בידי בני זוג אשר מבקשים לגשש ולדלות מידע אודות רחשי ליבם של יריביהם המשפטיים כרגע ובני זוגם עד לאחרונה.

 

שלום בית

בנוסף לכך, הליך הגישור נעשה בהסכמה בין הצדדים כאשר איש מקצוע חיצוני מלווה את הליך כריתת הסכם הגירושין שלהם. לכן, בניגוד למרבית הליכי הגירושין אשר נעשים במסגרת בית דין רבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה, ניתן דגש רב במהלך הגישור גם על שלום הבית העתידי של בני הזוג.

רוצה לומר, אף על פי כי הזוג מתעתד להתגרש, לאור העובדה כי במקרים רבים מדובר בבני זוג בעלי ילדים משותפים, ניתן דגש רב על יצירת הסכם גירושין אשר מרצה את 2 הצדדים, מתוך ההבנה כי למען התא המשפחתי בכללותו, חשוב לייצר מערכת יחסים טובה בין ההורים / בני הזוג.

זאת לעומת אשר מתרחש במסגרת בית המשפט, כאשר לעתים ניתן לראות במי מבין הצדדים אשר דורס לחלוטין את רצונותיו וכוונותיו של מקבילו, לנוכח היכולת והצוהר שנפתח בפניו להגדיל את זכויותיו הכלכליות או אודות ילדיהם.

 

גישור – לא הכול ורוד

לעומת זאת, קיים גם חיסרון מסוים בגישור אשר אינו מתקיים בהליך משפטי, אשר נוגע למצב בו במסגרת הגישור מתכנסים בני זוג אשר יש ביניהם פערים תודעתיים משמעותיים. כלומר, בשל העובדה כי גישור הוא למעשה משא ומתן בתיווך גורם צד ג', מגיעים הצדדים להליך הגישור ללא הכוונה או ליווי מצד עורך דין שמייצג אותם, כך למעשה נוצר מצב שאדם תווה ומתכנן את הסכם גירושיו ללא סיוע משפטי חיצוני.

אף על פי כי נוכח המגשר אשר תכליתו לדאוג לשיח מאוזן והוגן, הדבר אומר שלעתים עלולים מי מבין בני הזוג אשר נשואים לגורם בקיא ובעל ידע רב מהם בעניינים כלכליים, או גורם אשר מקיים שיח אגרסיבי ותוקפני במהלך הגישור, לעמוד לנגד אתגר זה ללא סיוע מקצועי, כאשר ההשלכה של כך היא פגיעה והקטנת הישגיהם או אי מימוש חלקי של זכויותיהם.

 

יתרונות הליך משפטי

לעומת זאת, גם לטובת ההליך המשפטי קיימים יתרונות מסוימים, אשר לא ניתן להשיג באותה מידה באמצעות הליך גישור. אותם יתרונות נוגעים בעיקר ליכולתו של אדם להנות מפסיקות ייחודיות אשר קיימות בקרב מי מבין הערכאות אשר דנות בעניינו, כאשר כפי שציינו טרם לכן, לאותן ערכאות קיים קו מחשבה מאוד ייחודי ושונה.

לדוגמה, בהינתן קיומה של בגידה, אילו הצד הנבגד יגיש את תביעת גירושיו לידי בית הדין הרבני, אזי שהאחרון אשר רואה בקיומה של בגידה חטא חמור בהתאם להלכה, עד כדי כי אילו מדובר באישה אשר בגדה בבעלה, במידה וקיימת לטובתו הוכחה יש בכך עילה לסיום קשר הנישואין לצמיתות וללא עוררין.

כמו כן, אילו אותו צד נבגד ינהל את גירושיו במסגרת אותו בית דין רבני, יש סבירות רבה לכך שאילו מדובר בגבר הוא לא יידרש לתשלום כתובה כלל, כאשר מנגד אילו מדובר באישה היא תהא זכאית לתשלומה המלא, כאשר כאמור מדובר לעתים במאות אלפי שקלים.

 

דילמת המתגרש

לפיכך, קיימת בפני מתגרשים דילמה משמעותית, האם להתגרש במסגרת הליך גישור אשר יכיל את רצונותיהם המשותפים, יאפשר להם לקיים גירושים דיסקרטיים נקיים ומהירים, בעודם מגיעים להבנות יחדיו וכתוצאה מכך שומרים על התא המשפחתי.

כאשר לעומת זאת, יכול מי מבין בני הזוג בעיקר לנוכח נסיבות גירושין חריגות כדוגמת מעשה בגידה, עבירה פלילית, אלימות במשפחה וכן הלאה, לדרוש את זכויותיו המוגדלות במסגרת הליך משפטי, אשר אף על פי כי כרוכות בו תעצומות נפש והוצאות גדולות יותר, עלול לבסוף להותיר אותו עם ממון רב יותר והישגים משפטיים משמעותיים יותר בהקשר הסכמי מזונות או הסכמי משמורת.

 

גישור? הליך משפטי? הכול תלוי בבן/ת הזוג

לפיכך, לנוכח המורכבות הרבה שקיימת לסוגייה, בעוד מתבקשים בני זוג להכריע ולבחור האם לקיים הליך גישור על מנת להתגרש, כאשר בכל רגע נתון קיים החשש שמא בן/ת הזוג יגישו מאחורי גבם את תביעת הגירושין שלהם אל הערכאה המועדפת עליהם, כאשר משמעות הדבר היא כריכת תביעת הגירושין במסגרת אותה ערכאה עד תום ההליכים, שאלת ההליך המועדף מתחדדת עוד יותר.

כמו כן, בעת הצורך לברור בין 2 הליכים אלו, יש לבחון את אופיו ואת טבעו של האדם עימו יתבצע ההליך, כאשר בדומה לאמירה השגורה בפיהם של רבים, "חשוב לדעת עם מי להתגרש לא פחות מאשר עם מי להתחתן". כלומר, אילו מתאפשר ועולה בידכם לקיים הסכם גישור כהלכתו מבלי החשש שמא בן/ת זוגכם/ן למעשה עתיד לערוך את הגישור כאחיזת עיניים בעודו מכין את תביעת גירושיו במקביל, אזי שהליך הגישור מחזיק ביתרונות רבים וייחודיים.

מנגד, במידה והנכם בהליך גירושין עם גורם אשר לנוכח היכרות ייחודית עימו אתם חשים כי אינו נוהג בהוגנות וכי לא ניתן לקיים עימו הליך כדוגמת גישור אשר מצריך במידה רבה אמון מצד המעורבים בו, ייתכן וקיום הגירושין במסגרת ערכאה משפטית והליך משפטי היא האפשרות המועדפת.

 

לסיכום

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, קיימים הבדלים מהותיים בין הליך הגישור להליך המשפטי, כאשר לכל הליך קיימים יתרונות וחסרונות כאחד. לעומת זאת, במידה ומתקיים הליך הגישור לאשורו, מתוך כוונה אמיתית וכנה של המעורבים בו להגיע לעמק השווה ולנתץ את סלע המחלוקת, מתאפשר באמצעותו לערוך הסכם גירושין ידידותי בהרבה מאשר מקבילו בהליך המשפטי.

לפיכך, מומלץ במידה רבה לעת הצורך לקיים הסכם שכזה, לבחון את טבעו ואופיו של הגורם עימו אתם מבקשים לערוך את מי מבין ההליכים הללו, כאשר במידת הצורך מומלץ אף לקיים שיח עם גורם מומחה כדוגמת עורך דין אשר יכול לבאר ולהסביר אודות ההליך והשלכותיו, כמו גם לנסות לעגן ולהקטין את נקודות הכשל הפוטנציאליות, או לסייע לאתרן בטרם יהיה מאוחר מדי.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהם כללי הבוררות בהתחדשות עירונית?

התחדשות עירונית היא מושג המתאר תהליכי שיקום, שיפוץ ובנייה מחדש במרקמים עירוניים קיימים. מטרתה לשפר את איכות החיים בערים, לייעל את ניצול הקרקע ולחזק את