משמורת משותפת ללא הסכמת האם

משמורת משותפת או בשמה הנוסף – "אחריות הורית משותפת", היא פתרון אשר במסגרתו מתאפשר לשני בני זוג שהתגרשו, להמשיך ולהיות מעורבים בחיי הילדים המשותפים שלהם באופן שוויוני.

בשנים האחרונות חלו תמורות רבות במעמדם של אבות גרושים במדינת ישראל, לרבות שינויים הנוגעים לחובותיהם וזכויותיהם של גברים בכל הנוגע לגידול ילדיהם. על רקע זה, מתאפשרת כיום במקרים מסוימים, קבלת משמורת משותפת ללא הסכמת האם, כפי שיוסבר במסגרת הסקירה שלהלן.

על מגמת השינוי בנושא המשמורת לאבות

בשנים האחרונות, חל בבתי הדין למשפחה בישראל ובקרב אנשי המקצוע המייעצים לו בפסיקותיו, שינוי תפיסתי מהותי לגבי זכויותיהם של גברים גרושים לקבלת משמורת משותפת עם האם בילדים.

כיום, השאיפה היא לאפשר חלוקת זמנים שוויונית יותר בין האם לאב המשמורנים, כאשר רשויות החוק מכירות בכך שחשוב לאפשר לאבות להלין את הילדים בביתם בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. זאת בנוסף להסדרי ראיה גמישים ביותר בימי המנוחה השבועיים, בחגים ובחופשים.

 

מה זו משמורת משותפת?

משמורת משותפת מטילה את מלוא האחריות על החזקת הילדים על שני ההורים. פעמים רבות, מוצא בית המשפט כי זוהי המשמורת האופטימלית אשר תבטיח את טובתם של הילדים.

כמו כן, מחקרים רבים כיום מצדדים גם הם בסוג משמורת זו, אשר מספקת לשני ההורים את ההזדמנות להיות משמעותיים בחייהם של הילדים. מחקרים אלה מבטאים את העובדה שכאשר האב נוכח ונמצא מעורב בחיי הילדים, הם יוכלו לעבור את הליך הגירושין או הפרידה ביתר קלות עם פחות פגיעה נפשית.

אולם, כדי שמשמורת כזו תוכל להתבצע, ואף תצליח, צריכים להתקיים מספר תנאים מקדימים. על ההורים לקיים ביניהם יחסים טובים, כך שיוכלו לשוחח האחד עם השנייה ולהגיע להחלטות משותפות בענייני הילדים.

בין היתר, יחסים טובים משמעותם היא שאף הורה אינו מסית כנגד האחר ושניהם מבינים את חשיבות השיתוף ביניהם ואת חשיבות הקשר עם ההורה האחר וחייו החדשים על כל המשתמע  מכך. מעבר לכך, עליהם לגור בסמיכות אחד לשני, ועל הילדים להסכים לכך במובן של מעבר בין בתים באופן תדיר.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם
משמורת משותפת ללא הסכמת האם

האם ניתן להעניק לאב משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

עורכי דין רבים המתמחים בתחום דיני המשפחה והסכמי המשמורת, מבינים כיום את חשיבותה של אחריות הורית משותפת, להתפתחותו התקינה של הילד. גם מערכת המשפט הופכת מודעת יותר ויותר לתפקיד המשמעותי שכל אחד מן ההורים מגלם בחייו של ילדיו.

משום כך, נדיר שפקידות הסעד המייעצות לבתי הדין למשפחה בענייני משמורת ואחזקת ילדים, משתכנעות על נקלה בקיומו של צידוק לשלילת משמורת משותפת מאבי הילדים.

במרבית המקרים ברור כשמש כי טובת הילד מחייבת משמורת משותפת, ומכאן שבמידה והאם מסרבת להסדר משמורת משותפת, חובת ההוכחה לקיומה של הצדקה להתנגדותה, מוטלת על כתפיה.

 

על ההצדקה למתן משמורת משותפת ללא הסכמת האם

על פי ההלכה הפסוקה בבתי הדין למשפחה בישראל של השנים האחרונות, ניכר בהחלט כי מודל האחריות ההורית המשותפת, עולה בקנה אחד עם מחקרים שונים שבהם הוכחה חשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי הילדים, ובפרט לאחר הגירושין.

כאשר גם האם וגם האב נוכחים באופן פעיל ושוויוני בחיי ילדיהם, הדבר תורם להתפתחות המנטלית, הנפשית והבריאותית התקינה של הילדים, וכמובן לרווחתם הכוללת.

המחקר מעיד על כך שמעורבות של האב בחיי הילד מאפשרת לילד ליהנות מתחושת ביטחון, כושר הסתגלות ותפקוד רגשי, חברתי ולימודי משופר, מכפי שפיתחו ילדים שהוריהם לא היו שותפים שווים בגידולם.

לכן סבורה המערכת המשפטית בישראל כי יש לשקול לחיוב מתן משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם, לטובת הילדים. זאת מתוך הבנה שבמרבית המקרים, התועלת עולה על החסרונות.

 

מדוע בתי המשפט בישראל אינם ממהרים להעניק משמורת יחידנית בלבד כיום?

במחקרים שונים נתגלה גם שכאשר האם מקבלת משמורת יחידנית על הילדים, היא למעשה זוכה גם ליכולת השפעה רבה יותר על ילדיה, מה שעלול לחבל ביחסים של הילדים עם אביהם, עד כדי יצירת ניכור הורי ונתק של ממש.

לפיכך בתי הדין לענייני משפחה בארץ, אינם ממהרים כיום לאשר משמורת יחידנית לאם בלבד, אלא שואפים לבחון אפשרות להגעה להסדר משמורת משותפת שיטיב הן עם האב והן עם הילדים, במרבית המקרים.

 

כיצד ניתן להתמודד עם התנגדות נחרצת של האם למשמורת משותפת?

במצבים שבהם אימם של הילדים מתעקשת שלא להגיע להסכם משמורת משותפת עם אבי הילדים, אך היא אינה מציגה צידוק ענייני לכך לבית הדין לענייני משפחה, בסמכותו של בית הדין לחייב את קיומו של הסכם משמורת משותפת ללא הסכמת האם.

גם אם האם טוענת כי בזמן נישואיה לאבי הילדים היא היתה הדמות המטפלת הדומיננטית בחיי הילדים במרבית הזמן, אין בכך כדי לסתור את יכולתו של האב לטפל כראוי בצרכים של ילדיו ולהתמודד עם האחריות לגידול הילדים באופן שווה.

אב ששואף למצות את זכויותיו ולשמור על אינטראקציה שוטפת ובריאה עם ילדיו, מוטב לו שיסתייע בשירותיו של עורך דין דיני משפחה על מנת שבית המשפט יפסוק לטובת משמורת משותפת.

 

באילו מקרים פוסקים בתי הדין לענייני משפחה לטובת משמורת משותפת ללא הסכמת האם?
היה וגם האם וגם האב הוכיחו יכולות הוריות תקינות, רמת תפקוד תקינה כהורים, ועמידה שווה בהתחיבויותיהם כלפי הילדים, נוהגים בתי הדין למשפחה בישראל לפסוק לטובת משמורת משותפת, גם אם האם מביעה הסתייגות בוטה מכך.

ככלל, בית המשפט אינו רואה הצדקה לנשל את האב מזכויותיו בילדיו, אלא אם נאספו ראיות המוכיחות העדר מסוגלות הורית מצידו, כמו היסטוריה של אלימות במשפחה, מעורבות בפלילים, הפרעות נפשיות או בעיות בריאותיות חמורות שלא מאפשרות לאב לטפל בילדיו כנדרש.

 

האם ניתן לשנות הסדר משמורת בלעדית שניתן לאם בעבר למשמורת משותפת?

ככלל, חשוב לדעת כי בכל הנוגע להסדרי משמורת – ההחלטות שנתקבלו הן תמיד הפיכות וברות שינוי. פירוש הדבר הינו כי ניתן בהוראות בית משפט, לשנות את חלוקת הזמנים והסדרי השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, ולבקש מתן משמורת משותפת בכל שלב.

לצורך העניין, ישנם תיקי גירושין רבים בישראל שבהם האם קיבלה משמורת יחידנית על הילדים, בהתאם לאופי הפסיקה בתקופה בה נדון המקרה בבית הדין לענייני משפחה. כיום, לאור השינוי ההולך ומתהווה בפסיקה בסוגיות משמורת, מעוניינים אבות רבים לבדוק האם ניתן להפוך את ההחלטה ולהעניק להם אחריות הורית שווה לגרושתם.

על מנת לבחון את האפשרות הזו, נדרש אבי הילדים להגיש תביעת משמורת (זאת לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוכים) ובמסגרתה להוכיח לבית הדין לענייני משפחה שמתן זכויות משמורת משותפת יטיבו עם הילדים.

לשם כך נוהגים בתי הדין בישראל לערב את גם הילדים בהחלטה, ולבקש את חוות דעתם בנושא. בנוסף נבדקת גם המסוגלות של האב להתמודד עם הסדרי הראייה המורחבים, בהינתן שעות העבודה שלו.

רק במידה ומתגבשת המסקנה כי הילדים אכן חפצים במפגשים רבים יותר עם אביהם וכי ביכולתו לעמוד בהתחייבות ההורית המורחבת שהוא מבקש ליטול על עצמו – יוכל האב לגשת להליך של שינוי הסכם המשמורת מול בית המשפט לענייני משפחה.

כדי שבית משפט לענייני משפחה יוכל לקבוע משמורת משותפת בין ההורים, נדרש תחילה לוודא כי ההסכם עומד בקנה אחד עם טובת הילד. במידה ועקרון זה מתאפשר, על ההורים להיות ביחסים טובים, כך שהחלטות לגבי גידול הילד יוכלו להתקבל בצורה משותפת וטובה תוך שיח בין ההורים.
במקרים רבים בתי המשפט ופקידות הסעד קובעים כי משמורת משותפת היא הפתרון הטוב ביותר לטובת הילד, גם אם אימו לא רוצה בכך. מסיבה זו, משמורת משותפת יכולה להיקבע גם ללא הסכמת האם, אשר חובת ההוכחה על הצדקת התנגדותה מוטלת על כתפיה.
ההחלטה על קביעת משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם מגובה במחקרים, המוכיחים את תרומת מעורבות שני ההורים לתפקוד הילד. במקרים בהם אצל ילדים הן האב והן האם מעורבים באופן שווה, נראתה התפתחות מנטלית ונפשית תקינה, תפקודים רגשיים וחברתיים חיוביים ותחושת ביטחון.
כן. ככלל, יש לציין כי החלטות אשר מתקבלות בתחום המשמורת והסדרי הראייה הן ברות שינוי והפיכות. כיום, מקרים רבים בהם ההחלטות על אופי המשמורת משתנות קורים כאשר נקבעה בעבר משמורת של האם, ואב הילד מגיש תביעת משמורת ומוכיח כי משמורת משותפת היא לטובת הילד.
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהי תביעה לשלום בית?

״שלום בית״ הוא מונח המגיע מתחום דיני משפחה. מונח זה בא לתאר מצב בו אחד מבני הזוג מעוניין לשמור על הקשר ולמנוע גירושין על ידי