אחד הדברים המשפיעים על סכום המזונות הוא משך הזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים. בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין המשמורת על הילדים והמזונות הנגזרים ממנה ובין זמני השהייה שלהם בפועל אצל ההורים. כדי להבין טוב יותר את השינוי המהותי חשוב להבין תחילה איך נוהגים השופטים או הדיינים לקבוע את המזונות והחלוקה שלהם.
מהם דמי מזונות ולמה הם נועדו? אילו גורמים משפיעים על גובה המזונות שפוסקים השופטים או הדיינים? מהי ההלכה החדשה הנוגעת לחלוקת זמני השהות של הילדים? איך ההלכה הזאת יכולה להשפיע בפועל על תשלומי המזונות? בשורות להלן נעסוק בהלכה שהופכת את תשלומי המזונות להוגנים ושוויוניים יותר ומתקנת עיוות שנמשך שנים רבות.
דמי מזונות – במה מדובר?
דמי מזונות הם בעצם כספים שנועדו לאפשר לבן או בת הזוג שקבלו את המשמורת על הילדים לשמור על רמת חיים נאותה ועל איכות חיים קרובה ככל האפשר לזאת שהייתה להם כשההורים היו עדיין נשואים. למען הסר ספק – אף שחלק משמעותי מן ההוצאות בגין הטיפול בילדים מוטל אך ורק על הגבר, הרי שחלק משמעותי מהכסף המוקדש לטיפול בהם מורכב גם מהסכומים שאותם משלמת האם עצמה.
אמנם אין קופת מזונות משותפת, אף שאולי היה רצוי שתהיה, אבל בכל זאת ניתן לחשב את הסכומים שהאם אמורה להקדיש גם היא לטובת הילדים מההכנסה שלה עצמה מעבודה, מעסק או מכל מקור אחר.
על סוגי מזונות ילדים והשפעת ההלכה שנקבעה בנוגע למזונות
להלן סוגים שונים של מזונות ילדים והאופן בו ההלכה החדשה משפיעה עליהם בכל אחד מהשלבים:
- מזונות עד גיל 6 שנים: השלב הראשון במזונות הוא קביעת המזונות שישלם האב לילדים שלו שהגיל שלהם הוא פחות משש שנים. המזונות הללו מכונים "מזונות קטני קטנים" ועל פי ההלכה, היחיד שחייב בהם הוא האב. לא משנה לצורך העניין מהן ההכנסות של האם ומה היחס בינן לבין ההכנסות של האב – בכל מקרה יחוייב האב בתשלום המזונות הללו. מה שיכול לשנות את המצב לפי ההלכה החדשה הוא רק משך הזמן שבו שוהים הילדים אצלו מול משך הזמן שהם שוהים אצל האם.
- מזונות עד גיל 15 שנים: כאן המצב מעט מסובך יותר. בתי משפט למשפחה נוטים לקבוע את גובה המזונות תוך שקלול ההכנסות של שני בני הזוג אל מול הזמן שבו מבלים הילדים אצל כל אחד מההורים. בתי הדין הרבניים נוהגים בצורה דומה, אבל מלכתחילה קובעים סכום מסוים שאותו משלם אך ורק האב, לצרכים בסיסיים של הילד. רק סכומים שהם מעבר לצרכים הבסיסיים יתחלקו בין האם לבין האב, בהתחשב בהכנסה החודשית שלהם וביכולת הכספית לעמוד בהוצאות הללו.
- מזונות מגיל 15 עד גיל 18: כאן מוסכם על כל הצדדים שהעלויות של הטיפול בילדים צריכות להתחלק בין בני הזוג.
- מזונות מגיל 18 עד גיל 21: המזונות הללו משולמים אך ורק במקרים שבהם הילדים מתחילים לשרת בצבא או בשירות לאומי. בכל מקרה אחר. תשלומי המזונות מסתיימים בגיל 18 שנה.
מה משפיע על גובה המזונות שפוסקים השופטים או הדיינים
גובה תשלום המזונות נקבע תוך התחשבות בשני גורמים עיקריים: הגורם הראשון הוא סוג ההוצאה. אם מדובר בהוצאות הכרחיות של הילד, הרי שכל כולן חלות על האב, לפי קביעת הרבנות. רק ההוצאות העודפות, קרי אלה שהמטרה שלהן שמירה על רמת חיים – חוגים, קורסי העשרה או פעילות בתנועת נוער, מתחלקות בין ההורים.
גם החלוקה הזאת איננה שוויונית ותלויה במידה רבה בהכנסות של האם. עם זאת, גם במקרים שבהם ההכנסה של האם גבוהה מזאת של האב, לא יקרה מצב שבו האטם תעביר דמי מזונות לאב.
חלוקת זמני השהייה בין ההורים על פי אמות המידה הישנות
זמני השהייה של הילדים אצל ההורים מהווים מנושא מחלוקת נפוץ בקרב הורים גרושים לילדים. השאיפה של כל אחד מההורים לשהות זמן רב יותר עם הילדים היא מובנת. עם זאת, עד לא מכבר לא היה כל קשר בין זמני השהייה אצל ההורים בפועל לבין סכומי המזונות שהועברו. מה שקבע היה אך ורק ההחלטה באשר למשמורת על הילדים.
מי שהמשמורת היתה אצלו זכה למלוא סכום המזונות, בין אם הילדים שהו אצלו חלק מהזמן ובין אם לאו. אם נקבע סכום של 4,000 ₪, הוא היה מועבר לידי האם בלי להתחשב כלל ועיקר בעובדה שלפחות חלק מהזמן הילדים שהו אצל האב. מבחינת האב, מדובר בכפל הוצאה. מבחינת האם, מדובר בסכומים שהיא קבלה עבור ימים שבהם הילדים לא היו כלל בחזקתה.
ההלכה החדשה בנוגע למזונות ומשמעות היישום שלה
ההלכה החדשה בנוגע לתשלום מזונות קושרת בין זמן השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים לבין גובה תשלומי המזונות שאותם מעביר הגבר לידי האישה. ההלכה הזאת איננה מייחסת חשיבות לקביעה בידי מי נתונה המשמורת על הילדים ואיננה מחייבת העברת תשלום לידי האם, בלי קשר לזמני השהייה.
לפיכך, אם הילדים שהו אצל האב במשך עשרה ימים מתוך החודש, יפחתו בהתאם סכומי המזונות שיעברו לידי האם בשליש. המרוויחים העיקריים מההלכה החדשה הם הגברים, שעד עתה ההוצאות שלהם היו למעשה כפולות. הם גם אירחו את הילדים ודאגו להם וגם שלמו את מלוא המזונות כאילו הילדים היו אצל הגרושה.
מה באשר לשאר המרכיבים בקביעת המזונות?
ההלכה החדשה שנקבעה נוגעת אך ורק לחלוקת זמני השהות וההוצאות הנגזרות ממנה. בכל שאר הפרמטרים לקביעת חלוקת ההוצאות בין האם והאב לא חלו שינויים. כך, אם נקבע שכלל ההוצאות על חינוך הילדים יחולו רק על האב, הקביעה הזאת תקפה גם במקרה שלפנינו. כך גם לגבי הוצאות בסיסיות אחרות.
החלוקה מחדש של ההוצאות נוגעת אך ורק לחלק בדמי המזונות שממילא משולם על ידי ההורים, כל אחד ביחס להכנסה שלו. אבל בכל מקרה, בסיכומו של עניין ההלכה הזאת חוסכת לגברים שהילדים שוהים אצלם חלק מהזמן אלפי שקלים בשנה ולפעמים יותר, תלוי בהכנסה החודשית שלהם.
מה ההבדל בין ההלכה החדשה בנוגע למזונות לבין משמורת משותפת?
ההלכה החדשה הופכת למעשה את חלוקת הזמנים בין ההורים לסוג של משמורת משותפת. עם זאת, יש עדיין הבדל בין שני הדברים. במשמורת משותפת יש הקפדה יתרה על חלוקה שוויונית של זמני השהייה של הילדים בין ההורים – בדיוק מחצית החודש אצל כל אחד, ובדיוק מחצית חגי ישראל בכל שנה אצל כל אחד מההורים.
עד גיל 15, עדיין האב אחראי על כל הוצאות החינוך וההוצאות ההכרחיות של הילדים ואילו שאר ההוצאות מתחלקות בצורה שוויונית בין בני הזוג. מעבר לגיל 15 שנים, החלוקה בין ההורים היא שוויונית והעב יעביר לאם דמי מזונות רק אם יש פער משמעותי בהכנסות שלו אל מול ההכנסות של האם. עם זאת, אם המצב הפוך, לא תעביר האם לידי האב דמי מזונות.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.