המרכיבים המרכזיים בהליך הגירושין הם חלוקת רכוש, משמורת על הילדים ותשלום מזונות. כל שלושת הנושאים נפתרים לרוב, בין אם בהסכמה ובין בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני. אולם יש מקרים, אף שהם מעטים יחסית, שבהם צובר אבי הילדים חובות הולכים וגדלים כתוצאה מאי עמידה שלו בהסדרי התשלומים שנקבעו בתום הדיון על המזונות.
איך נקבעים למעשה הסדרי התשלום בנושא המזונות? מדוע בתי המשפט, וגם הרשם בהוצאה לפועל, אינם מתייחסים בסלחנות לאב גרוש שצבר חובות עקב אי תשלום מזונות? מה ההבדל בין חוב מזונות לבין חוב אזרחי? איך יכול עורך דין לסייע לחייב בעמידה בהתחייבויותיו הכספיות? כדאי לקרוא – מדובר בנושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת.
דרכים לקביעת הסדרי תשלום מזונות
כאשר בני זוג מחליטים לסיים את חיי הנישואין שלהם, עליהם לקבל כמה החלטות חשובות בנוגעות להמשך החיים. לרוב, ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות בהקשר לילדים. המחלוקות שיכולות להתעורר בין הצדדים נוגעות להסדרי הראייה מצד אחד ולתשלום המזונות מצד שני.
הסדרי המזונות יכולים להיקבע בשלוש דרכים:
- הסכם גירושין שנחתם מראש: הדרך המומלצת והנכונה ביותר לפתור מראש בעיות בהליך גירושין היא חתימה מראש על הסכם גירושין. הסכמים כאלה הפכו למקובלים מאד בשנים האחרונות וזוגות רבים חותמים עליהם לפני הנישואין או תקופה קצרה אחריהם. ההסכמים הללו יכולים לכלול סעיפים רבים, כאשר העיקריים שבהם נוגעים לחלוקת הרכוש המשותף ולתשלום מזונות, כל עוד הילדים לא הגיעו לגיל בגרות, שזה אומר גיל 18 שנה, בתוספת שנתיים או שלוש של שירות לאומי או צבאי.
- הסכם בין בני הזוג בהליך גירושין: סוג נוסף של הסכמים שהתוצאה שלהם דומה למה שנאמר לעיל הם הסכמים שבני הזוג הגיעו אליהם בהליך גישור גירושין. ההסכמים הללו נחתמים בלא שבית המשפט התערב לא בהלך הדיונים ולא בסעיפי ההסכם. עם זאת, לאחר חתימת ההסכם ולאחר שהשופטים או הדיינים ווידאו ששני הצדדים מבינים את ההסכם ואת המשמעויות שלו, הם יעניקו להסכם הזה תוקף של פסק דין.
- קביעה של השופטים או הדיינים: אם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה, מי שיחליט בסיכומו של עניין מהם הסדרי התשלום הרצויים הם השופטים בבית המשפט למשפחה או הדיינים בבית הדין הרבני.
איך נקבעים הסדרי תשלום מזונות על ידי השופטים או הדיינים
אם וכאשר מגיע הדיון בנשא המזונות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני, הדבר קורה בדרך כלל משום שבני הזוג לא הצליחו להגיע להסדר מזונות בכוחות עצמם. כיוון שהשופטים אינם מכירים לעומק את בני הזוג ואת המצב לאשורו, הם חייבים לבצע בדיקה יסודית לפני שהם קובעים את סכום המזונות שהאב צריך להעביר עבור הילדים. הבדיקה היסודית כוללת את המרכיבים כדלקמן:
- בדיקת הכנסות: בית המשפט מבצע בדיקה מקיפה של ההכנסות של החייב. מדובר בכלל ההכנסות שלו, הן מעבודה והן משכר דירה, דיבידנדים ומרכיבי הכנסה נוספים.
- בדיקת רכוש: בנוסף להכנסות, מתבצעת בדיקה יסודית של הרכוש שעומד לרשות האב, שהוא למעשה החייב. בהליך גירושין מחולק הרכוש המשותף בין הצדדים, ומנגד כל הרכוש שהביא איתו מי מבני הזוג חוזר אליו. אבל אותו רכוש עצמו הופך לחלק מהמרכיבים שנלקחים בחשבון לצורך תשלום המזונות.
- בדיקת הצרכים של הילדים: בדיקה נוספת שבית המשפט מבצע כעניין שבשגרה בדרך להחלטה על גובה המזונות היא בדיקת הצרכים של הילדים – צרכים הכרחיים ויסודיים, וכן צרכים חשובים אבל שאינם הכרחיים. הסדרים מהסוג הזה יכולים להיות שיעורי מוזיקה, חוגים, טיולים, משחקי מחשב וכיוצא כאלה צרכים שיש להם חשיבות אבל הם לא יכולים להיקרא חיוניים.
- בדיקת המשמורת וחלוקת זמני השהות עם הילדים בין ההורים: הדבר האחרון שבית המשפט מתייחס אליו לפני קביעת דמי המזונות הוא בדיקה של זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים. בבית המשפט למשפחה, הבדיקה הזאת עשויה לשנות או לכל הפחות להשפיע על דמי המזונות. בבתי הדין הרבניים, עם זאת, ההשפעה של זמני השהות עם הילדים על המזונות היא מוגבלת.
משמעות הבדיקה הזאת כפי שהובאה לעיל, דומה מאד למשמעות של חקירת יכולת כפי שהיא מתבצעת לגבי חוב אזרחי. בתום הבדיקה המפורטת קובעים השופטים את גובה תשלום המזונות שהאב יעביר לטובת הילדים.
חוב אזרחי – מה זה ומה קורה כשהחייב לא יכול לפרוע אותו
חוב אזרחי הוא חוב שנוצר כתוצאה משורה ארוכה של גורמים אפשריים. התנהלות עסקית יכולה להביא לצבירת חובות – אם העסק נקלע לקשיי תזרים או קשיים כלכליים אחרים. לעיתים, אדם שרכש מוצר או שירות איננו עומד בתשלומים, וגם אז מדובר בחוב אזרחי.
גם חוב שבין אדם לחברו או בין אדם לאחד מהגופים הממשלתיים – מס הכנסה, ביטוח לאומי ואפילו מע"מ, הוא בגדר חוב אזרחי. אם וכאשר אדם מפגר בתשלומים ועקב כך הזוכה פונה להוצאה לפועל, פותח הרשם בהוצאה לפועל בהליכים כנגד החייב. ההליכים עשויים לכלול, בין השאר, חקירת יכולת. בחלק ניכר מהמקרים, הרשם בהוצאה לפועל עשוי להחליט שאין מקום להליכי גבייה ולהעניק הפטר מהחוב למי שאיננו מסוגל לפרוע אותו.
חוב בגין מזונות והמשמעויות שלו
בניגוד לחוב אזרחי, חוב מזונות נוצר לכאורה אחרי שנערכה חקירת יכולת ואחרי שנקבע הסדר תשלומים קשיח ובלתי ניתן לשינוי. לפיכך, הרשם בהוצאה לפועל עלול לנהוג בקשיחות יחסית ולא למהר להגיע להסדר עם החייב. עם זאת, יש בסמכות הרשם להגיע איתו להסדר פריסת חובות.
וכאן טמון ההבדל בין חוב אזרחי לחוב מזונות: כשמדובר בחוב אזרחי, אם הרשם בהוצל"פ מחליט שהחייב אינו יכול לפרוע את החוב ואין לו האמצעים הנדרשים לכך, הוא יכול להעניק לו הפטר שמשמעותו היא שמיטת חובות.
במקרה של חוב מזונות, ההסדר האפשרי היחיד הוא פריסת חובות ואין מקום להעניק הפטר לחייב במזונות. חוב מזונות חייב להיפרע, השאלה היא רק באיזו דרך יתבצע פירעון החוב.
כיצד עורך דין מסייע לחייבים במזונות להגיע להסדר חוב
כאמור לעיל, ההסדר היחיד האפשרי במקרה של חובות מצטברים של חייב במזונות הוא פריסת החוב. למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד, לא ניתן לקבל הפטר על חוב מזונות עם זאת, הסתייעות בשירותיו הטובים של עורך דין המכיר את הנושא, עשויה לסייע לחייב להגיע להסדר פריסת חובות שיסייע לו לשלם את החובות שלו עד תום, תוך שהוא נמנע מלהגיע למצב של פשיטת רגל ואובדן היכולת שלו לפרנס את עצמו.
עורך דין מיומן יודע איך להגיש את הבקשה לפריסת חובות ואיך לנהל את הדיון בצורה שתוביל בסיכומו של עניין להשגת מתקבל על הדעת. ניסיון לנהל את הדיון באופן עצמאי מקטין את סיכויי ההצלחה ועלול להשקיע את החייב בבעיה קשה יותר מזאת שהייתה לו מלכתחילה.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.