החוק בישראל קובע שאב נדרש לשלם מזונות עבור ילדיו, עד הגיעם לגיל 18 או עד לתום שירותם הצבאי / שירות לאומי, וזאת לפי המאוחר מביניהם. סכום תשלומי המזונות נקבע במסגרת הסכם גירושים עליו חותמים שני ההורים בבית הדין המנהל את הליך הגירושין שלהם, או במסגרת הליך לקציבת מזונות אשר מתבצע מול בבית המשפט לענייני משפחה או ברבנות.
אולם לא אחת עולה הצורך בהגדלת מזונות בנסיבות של שינויים המתרחשים בחייה של האם היחידנית ו / או בחייהם של ילדיה. לכן במסגרת הסקירה שלהלן נעסוק בסוגיית הגדלת מזונות, הגשת תביעה להגדלת מזונות, שיקוליו של בית המשפט בעת הטיפול בתביעת הגדלת מזונות, והסיוע המשפטי לו עלול להזדקק כל אחד מהצדדים בתביעה.
מהם מזונות ולמה צריך אותם, בעצם?
דמי מזונות הם תשלומים אותם מחויב על פי חוק לשלם אב לילדיו הקטינים או המשרתים בשירות חובה / שירותי לאומי. דמי המזונות משולמים עבור הילדים באמצעות אימם, שהיא גרושתו של האב. דמי המזונות נועדו לסייע לאם הגרושה לשאת בנטל הכלכלי של הוצאות גידול הילדים. חובת תשלום דמי המזונות, נגזרת אם כן מן השאיפה לאפשר לילדים רמת מחיה דומה עד כמה שניתן, לזו שהורגלו בה טרום גירושי ההורים.
כיצד בית המשפט קוצב את סכום דמי המזונות, בעצם?
מקובל שבית המשפט אשר מטפל בתביעת גירושין, משקלל את ההכנסות של האב ביחס להכנסת האם על מנת שניתן יהיה לקצוב את סכום דמי המזונות שישולמו לאם המשמורנית עבור הטיפול בילדים המשותפים של הזוג לאחר הגירושין. יחד עם זאת, מן ראוי לחדד בנושא זה שהלכה למעשה, אין אף הלכה פסוקה אשר מגדירה באופן חותך וחד משמעי מהו סכום המזונות שיש לשלם לאישה אשר מגדלת את הילדים של גרושה כאם יחידנית.
החישוב שאותו מבצע בית המשפט לענייני משפחה האמון על קציבת המזונות, למעשה לא מתבסס על נוסחה ברורה אלא נשען במידה רבה, על השאיפה לאפשר לילדים להמשיך וליהנות מרמת חיים דומה לרמת החיים שהתרגלו אליה לפני הגירושים של ההורים שלהם.
מהי הגדלת מזונות ומתי היא נדרשת?
הסכום של תשלום מזונות, נקבע במסגרת הסכם הגירושין שבני הזוג חותמים עליו ומאשרים אותו בבית המשפט במסגרת הליך הגירושין שלהם. במצבים מסוימים, שיעור דמי מזונות מוחלט במהלך הליך פסיקת מזונות אשר מתקיים בבית דין לענייני משפחה או בבית דין רבני.
יחד עם זאת, במקרים מסוימים ישנו צורך לבקשה להגדיל את שיעורם של דמי המזונות לילדים וזאת באמצעות תביעה להגדלת מזונות. הצורך עלול לעלות במצבים שבהם מתרחשים שינויים כלשהם בחייה של האם היחידנית, כפי שנסביר בהמשך.
על הזכות החוקית של ילדים קטינים להגיש תביעה להגדלת מזונות
במדינת ישראל, ישנם דיני משפחה אשר מאפשרים לקטין להגיש באמצעות אימו תביעה לאביו בדרישה להגדלת מזונות. זכות זו נשענת על כך שדמי מזונות אינם ניתנים לילד כתלות בהגעת ההורים שלו להסכמות משותפות בנושא המזונות.
יחד עם זאת, יש לציין כי קיים תנאי עקרוני לכך שבית הדין לענייני משפחה יסכים לאשר את התביעה להגדלת מזונות לילד, ותנאי זה הוא שהתובע יוכל לספק תימוכין לכך שאירעו שינוי או שינויים בעלי משקל רב בחייו או בחיי אימו שהיא אם יחידנית, אשר מצדיקים את הגדלתו של סכום דמי המזונות המשולם עבורו.
אופן הגשתה של תביעת הגדלת מזונות
החוק במדינת ישראל מאפשר לאם להגיש לאבי ילדיה תביעה להגדלת מזונות בשמם של ילדיה הקטינים, קרי – ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים. תביעה להגדלת מזונות עשויה להתקבל בבית המשפט ככל ויעלה בידיה של האם התובעת את הגדלת שיעור המזונות לילדיה, להוכיח בבית הדין כי חלו שינויים מרחיקי לכת בחייה או בחיי ילדיה, אשר מצדיקים את הבקשה להגדיל את סכומם של תשלומי המזונות לילדים.
באילו מצבים תביעת הגדלת מזונות עשויה להתקבל?
פסקי הדין שהתקבלו במהלך השנים האחרונות, בתביעות שנסובו סביב בקשה להגדלת דמי מזונות, מעידים על כך שקיימת מגמה הולכת וגוברת בבתי המשפט לענייני משפחה, להכיר בצורך בגמישות בעניין הגדלת שיעור דמי מזונות. גמישות זו מגיעה על רקע ההבנה שבהחלט אפשרי כי שינויים כלשהם אשר חלים באורח חייה של אם משמורנית והילדים שתחת חזקתה, יהפכו את סכום תשלומי המזונות שנפסקו לטובת ילדיה במקור, לתשלום שאינו נותן מענה מספק לצרכים הבסיסיים של המשפחה.
כפי שהוסבר מוקדם יותר, תביעה להגדלת סכומם של מזונות, עשויה להיחשב דרישה לגיטימית בפן המשפטי, לאור העובדה שבית הדין לענייני משפחה שואף לפעול תמיד על פי עקרונות המוסר והצדק. לפיכך ברור כי היעדר גמישות בנושא קציבת מזונות, בהינתן שינויים החלים בחיי ההורה היחידני וילדיו, עשויה להיות בלתי הוגנת ולפגוע באופן גורף ברמת החיים שלהם.
הקריטריונים הנבחנים בבית המשפט בתביעת הגדלת מזונות
בבואו של בית הדין לענייני משפחה להכריע בתביעת הגדלת מזונות עבור ילדים קטינים, נבדקים מספר קריטריונים עיקריים, וביניהם: גיל הילדים אשר לטובתם הוגשה תביעת מזונות, גובה ההכנסות של כל הורה, צרכיהם של הילדים אשר עבורם משולמים המזונות, צרכים מיוחדים של הילדים שעבורם משולמים המזונות, ככל ואכן ישנם כאלו, וכן הלאה.
על סמך מכלול הנתונים שהובאו בפניה של הערכאה השופטת, היא קובעת האם סכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין או קציבת המזונות במקור, עודנו נראה הוגן לאור השינויים שחלו בנסיבות החיים של התובעים במעמד הגשת התביעה להגדלת המזונות. אם מסתמן כי הותרת דמי המזונות כפי שנקצבו קודם, עשויה לגרום עוול לתובעים, בית הדין בהחלט עשוי לדרוש את הגדלתם.
מדוע חשוב לפנות לקבלת סיוע משפטי לפני הגשת תביעה להגדלת מזונות?
למרות שאיפתה של מערכת המשפט בישראל להימנע מגרימת עוול למשפחות יחידניות ולשמור על טובת הילד, חשוב להכיר בכך שבתי הדין לענייני משפחה אינם ממהרים לאשר הגדלה של דמי מזונות בכל תרחיש.
למעשה, בית המשפט עושה כמיטב יכולתו כדי להותיר את קציבת המזונות המקורית על כנה, אלא אם כן מוכח לו באופן שאין לערער עליו כי אכן אירעו שינויים מרחיקי לכת בחייה של האם המשמורנית ו / או של ילדיה, אשר מצדיקים מעצם מהותם את הגדלתם של דמי המזונות. מסיבה זו, חשוב להסתייע בשירותיו המקצועיים של עורך דין גירושין המתמחה בהגשת תביעות להגדלת מזונות.
סיוע משפטי מקצועי הוא הפתרון שיאפשר לכם להעריך מבעוד מועד אם אכן ישנה עילה מוצדקת להגשתה של תביעה להגדלת מזונות, וכן לבחון את סיכוייה של התביעה הנ"ל להתקבל בבית המשפט. מכאן שישנה חשיבות לפניה מוקדמת לעורך דין גירושין אשר מתמחה בטיפול בתביעות מזונות ולבניית תיק ראיות שיתמוך בדרישתכם.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.