בתחום המשפט בישראל, המושג "מירוץ הסמכויות" מתאר תרחיש בו מחלוקת בין שני צדדים יכולה להגיע לדיון בשתי מערכות משפט שונות שלכל אחת מהן סמכויות בלעדיות לה וכמה סמכויות שהן חופפות לרשות המשפטית המקבילה לה.
במצב כזה, יש לצדדים המעורבים נטיה להניח שההכרעה במחלוקת ביניהם תלויה במידה רבה בבחירה בערכאה השופטת שתנהל את התיק. בתרחיש כזה, נהוג להעניק לערכאה המשפטית הראשונה שהתביעה הגיעה לטיפולה, את הסמכות להכריע בה. מכאן שבתביעות גירושין, לכל אחד מהצדדים המעורבים יש בעצם אינטרס להיות הראשונים שיגישו את התביעה, היות וכך תעמוד להם הזכות לבחור בסמכות השיפוטית שתיטיב עימם – בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה.
כפל ערכאות משפטיות – כפל סמכויות
בית הדין הרבני הידוע גם בתור הרבנות, הינו סמכות שיפוטית המקבילה לבתי המשפט האזרחיים במדינת ישראל. בית המשפט הרבני נבדל מבתי המשפט האזרחיים ובפרט מבית המשפט לענייני משפחה, בפסיקה בענייני נישואין וגירושין שנשענת על המשפט העברי וההלכה הדתית. אולם קיימת חפיפה רבה בסמכויות ותחומי השיפוט של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.
מהי סמכות ייחודית ובמה היא נבדלת מסמכות מקבילה?
תיקי גירושין במדינת ישראל ניתנים כאמור לדיון בשתי ערכאות משפטיות מקבילות: בית דין לענייני משפחה או בית דין רבני. כל אחת מן הערכאות המשפטיות הללו היא בעלת סמכויות משלה, כשבכל הנוגע לסמכויות בית הדין הרבני, ישנה הבחנה בין הנושאים המצויים בתחום סמכותם המיוחדת של בתי הדין הרבניים, לבין אלו שלבית הדין הרבני ניתנה סמכות מקבילה לעסוק בהם. סמכות מקבילה פירושה סמכות שיפוטית חופפת לזו הנמצאת בידי בתי הדין לענייני משפחה.
מהן סמכויות בית המשפט בהליכי גירושין?
סמכויות בית המשפט בהליך גירושין נוגעות לכלל הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין, לרבות:
- חלוקת רכוש, נכסים וממון
- משמורת על הילדים
- הסדרי ראייה
- דמי מזונות לילדים
- דמי מזונות לאישה
למעשה, גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הדתי, מוסמכים לדון בנושאים שלעיל. כפל סמכויות זה מוביל לתופעה הידועה בתור "מרוץ הסמכויות בגירושין", שלגביה נפרט בהמשך.
מה זה מרוץ סמכויות?
בתחום המשפטי, "מירוץ סמכויות" פירושו מצב שבו אי הסכמה בין שני צדדים עשויה להגיע להכרעה מול אחת משתי מערכות משפט שונות. בארץ מושג זה נוגע למגוון תחומים, כאשר הבולט מביניהם הינו הליכי גירושין ותביעות גירושין סביב מחלוקות שמתעוררות סביב גיבוש הסכמי גירושין, אשר יכולות להגיע לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.
כיצד מרוץ הסמכויות בא לידי ביטוי בהליכי גירושין?
למעשה, מרוץ הסמכויות בענייני גירושין הוא מעין תופעה חריגה בתחום המשפטי, שאין לה אח ורע בשאר מדינות העולם. תופעה זו נגזרת מכך שמדינת ישראל מגדירה עצמה גם כמדינה יהודית וגם כמדינה דמוקרטית. מעצם הגדרתה זו, סמכויות שיפוט מקבילות נתונות בידיהן של שתי ערכאות משפטיות נפרדות, שהוסמכו, כאמור, לפסוק בתיקי גירושין – אלו הם הרבנות מחד ובתי המשפט למשפחה מאידך.
אף שהסמכות למתן הגט עצמו, עדיין נתונה בידיהם של בתי הדין הדתיים בלבד, בכל הנוגע לשאר הנושאים הכרוכים בתביעות גירושין – חלוקת נכסים וממון, הסכמי משמורת, הסדרי ראייה ותשלום מזונות ילדים ואישה, שתי הערכאות מוסמכות לשפוט.
מהי השפעתו של מרוץ הסמכויות על אופן ההתנהלות של הליך הגירושין?
"מירוץ סמכויות" הוא כפי שהוסבר לעיל, מונח אשר מתייחס ליכולת של אחד מבני הזוג בתביעת גירושין, לכבול את הצד השני בתביעה לבצע את התהליך במערכת המשפטית המועדפת עליו – היינו, בבית הדין לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני, כאשר לכל אחת מן הערכאות הנ"ל עשויים להיות יתרונות או חסרונות לכל צד בעימות.
היות וישנה חפיפה בין התחומים ששתי מערכות המשפט הללו מוסמכות לדון בהם, במצב בו אחד מן הצדדים פונה לערכאה שיפוטית לבחירתו כדי שזו תכריע בתביעת הגירושין שלו, הוא למעשה קובע באופן שרירותי וחד צדדי, כיצד יטופלו כל הנושאים הכרוכים בהליכי הגירושין שלו: החל מחלוקת הרכוש, דרך זכות המשמורת על הילדים, הסדרי הראיה, ואף בשיעור תשלומי המזונות שישולמו לאישה ולילדיה ונושאים נוספים הנכרכים בתביעות גירושין שבית המשפט הנבחר מוסמך להכריע בהם על פי עקרונות היסוד המנחים את עבודתו.
מהי הסמכות השופטת שמציעה מענה טוב יותר בתיקי גירושין?
אם פעם הטיפול בתיקי גירושין בבית הדין הרבני היה נותן מענה טוב יותר לגברים בתביעות גירושין, ואילו נשים נהנו מיתרון כלשהו בהפניית תביעת הגירושין לסמכותו של בית המשפט לדיני משפחה, הרי שכיום, פני הדברים אינם חד משמעיים באותה מידה, ורצוי לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לצרכים ולנסיבות של שני הצדדים, לרבות הילדים. לשם כך מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני שממהרים להגיש בקשה לפתיחת הליכי גירושין לכל אחת מן הערכאות הללו.
סמכויות בית המשפט בהליך גירושין – היכן מורגש השוני בין בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים?
השוני המהותי בצורת ההתנהלות של בתי הדין האזרחיים לענייני משפחה לעומת בתי הדין הרבניים המטפלים בתביעות גירושין, בא לידי ביטוי בתחומים הבאים ששתי הערכאות מוסמכות לפסוק בהם:
- תשלום מזונות ילדים / מזונות אישה – בבתי המשפט לענייני משפחה ברוב המקרים יפסקו דמי מזונות (הן דמי מזונות עבור הילדים והן דמי מזונות עבור האישה) בסכומים גבוהים יותר ובצמוד למדד, לעומת שיעור דמי המזונות הממוצע שנהוג לפסוק בבתי המשפט הרבניים, שם שיעור תשלומי המזונות הוא בדרך כלל מצומצם יותר, וצמוד רק לתוספת היוקר.
- חלוקת ממון – על פי רוב, בבתי המשפט לענייני משפחה, חלוקת הקניין בין בני הזוג המתגרשים מתבצעת לפי חוק יחסי ממון (מלבד זוגות שחתמו על הסכם ממון עם נישואיהם וגיבו אותו בחתימת בית המשפט). חלוקת הרכוש על פי חוק יחסי ממון, לרוב מזכה את האישה בתביעת הגירושין, בחמישים אחוזים מכלל הרכוש שנחשב כרכוש משותף לה ולבן הזוג שלה בתקופת נישואיהם, ללא קשר לשאלה על שם מי הרכוש הנ"ל נרשם. מנגד, בבתי הדין הרבניים, חלוקת הרכוש מתבצעת לרוב בהתאם לבעלות הרשומה על הנכסים, מבלי שינתן משקל רב לתרומתה של האישה לתחזוקת התא המשפחתי וחלקה ברכוש הנצבר מתוקף אחריותה לניהול משק הבית, לטיפול בילדים וכיוצא באלו.
בשורה התחתונה
אם החלטתם להתגרש, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין גירושין מנוסה בהקדם האפשרי ולבחון את הסוגיות השונות שלבית המשפט יש סמכות לדון בעניינן. מתלבטים אם שווה לכם לנצל את מרוץ הסמכויות כדי למצות את זכויותיכם בהליך הגירושין או שמא עדיף לכם דווקא להימנע ממהלך כזה לטובת שלום בית? עורך דין המתמחה בדיני משפחה יוכל לכוון אתכם ולייצג אתכם בהליך הגירושין, באופן שייטיב הן עמכם והן עם ילדיכם.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן.
המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
