מדינת ישראל היא מדינה בעלת רוב יהודי אשר לצידו קיימים מיעוטים דתיים שונים. בנוסף, יש גם קהילה של אזרחים או תושבים המוגדרים חסרי דת. מטבע הדברים קורה לא אחת שבני זוג משתי דתות שונות מחליטים להתחתן. במקביל, יש מצבים שבהם בני זוג כאלה מעוניינים להתגרש.
במצב הזה בדיוק מיושם הליך של התרת הנישואין. מהם התנאים שבהם מתיר החוק בישראל לבצע הליך כזה? איך באה לידי ביטוי הזיקה לישראל, המאפשרת לבני זוג לעבור הליך כזה? מה מעמדם של בני זוג שעברו הליך גירושין בחו"ל? למי צריכים לפנות בני זוג המעוניינים בהתרת נישואין? מהם שלבי הליך התרת נישואין? מה התפקיד של עורך דין דיני משפחה בתהליך הזה?
מדריך.
הנישואין בישראל וחופש הדת
למרות שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, היא מתירה לבני דתות שונות לנהל את החיים הדתיים והקהילתיים שלהם ללא הפרעה. עם זאת בכל מה שקשור בנישואין וגירושין, הסמכויות נתונות בדרך כלל בידי המוסדות הדתיים. במצב הקיים רב יחתן שני יהודים, קאדי ישיא שני מוסלמים וכומר יעשה אותו הדבר בין שני נוצרים.
בני זוג בני אותה הדת אינם יכולים לבחור איך להתחתן והאפשרות הזמינה היחידה היא חתונה דתית. עם זאת חשוב מאוד להדגיש שגם אם בני זוג חמקו מחתונה דתית והתחתנו בחו"ל, עדיין הליך הגירושים היחיד שבו תכיר מדינת ישראל הוא הליך גירושים שהתנהל על פי הדת – ההלכה ביהדות, השריעה באסלאם וחוקי הדת בנצרות.
מתי מתיר החוק במדינת ישראל לבני זוג לעבור הליך התרת נישואין
החוק בישראל מתיר לבצע התרת נישואין אם בני הזוג שייכים לבני דתות שונות והם מעולם לא נישאו על פי החוק הדתי בישראל. ההיגיון מלמד שאף איש דת לא יהיה מוכן להשיא בני זוג בני דתות שונות ומכאן שהנישואין שלהם יהיו אזרחיים. על אותו משקל, הליך ההיפרדות שלהם יבוצע באמצעות התרה ולא בטקס דתי. להלן רשימה מפורטת של מקרים שבהם יותר לבני זוג להתגרש באמצעות הליך זה:
בני זוג בני דתות שונות: כבר הובהר לעיל שהליך התרת נישואין הוא הליך המיועד אך ורק לזוגות שאינם בני אותה הדת. עבור בני זוג בני אותה הדת, הליך כזה הוא בלתי אפשרי במדינת ישראל.
זיקה לישראל: על מנת שבני זוג יוכלו להתיר את הנישואין שלהם בישראל, חייבת להיות לכל הפחות זיקה לאחד מבני הזוג למדינת ישראל. במקרה שבו שני בני הזוג ישראלים, הם יכולים לבצע התרת נישואין ללא כל בעיה. גם אם בן הזוג המעוניין להתגרש (גם אם השני לא מעוניין) או לחילופין בן הזוג שממנו מעוניינים להתגרש ומקום מגוריו בישראל, או שהתגורר בישראל במשך שנה אחת מתוך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, הליך התרת הנישואין יתבצע בישראל. בנוסף לסייגים הללו, קובע המחוקק סייגים להגשת הבקשה להיתר נישואין שכולם חוזרים לאזרחות או לתושבות קבע, או למגורים לטווח ארוך של מבקש ההיתר או של בן הזוג שלו במדינת ישראל.
מה כוונת המחוקק כשהוא מסייג את האפשרות לביצוע התרת נישואין?
ככלל, המחוקק בישראל מייחס חשיבות רבה לזיקה לישראל של לפחות אחד הצדדים בהליך התרת הנישואין. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את האפשרות לבקש התרת נישואין של אזרחים ישראלים ובוודאי של אזרחים זרים, ועל אחת כמה וכמה אזרחים שלא התגוררו בישראל תקופת מה לכל הפחות. המטרה של כל הפירוט הזה בחקיקה היא למנוע אפשרות שאזרחי מדינות זרות יהפכו את ישראל למדינת מטרה לביצוע התרה.
מעמדם של בני זוג בני דתות שונות שהתגרשו בחו"ל
אם מקום מושבם של שני בני הזוג שהינם בני דתות שונות המעוניינים להתיר נישואין הוא בחו"ל, ואין לשניהם או לאחד מהם זיקה לישראל, הרי שהליך גירושין שנערך בחו"ל הוא בהחלט תקף והוא יוכר על ידי הרשויות בישראל. מדינת ישראל אינה אוסרת נישואין בין דתיים, אבל גם איננה מעודדת אותם, על אותו משקל, היא איננה מעודדת גירושין, אבל תקבל גירושים של בני זוג בני דתות שונות אם הם נערכים בחו"ל ואם בזמן הגירושין לא היתה זיקה לאחד מהם לפחות לישראל, בכל צורה שהיא. זאת בניגוד גמור למה שמקובל אצל זוגות יהודים, שלא תמיד יכולים להתגרש בחו"ל.
למי צריך לפנות כדי להתחיל הליך של התרת נישואין?
את הליך התרת הנישואין יש לבצע באופן עקרוני בבית המשפט לענייני משפחה. רק בית משפט זה רשאי לדון בהתרת נישואין של בני זוג ישראלים, בני דתות שונות המתגוררים בישראל. אם זאת, לפני שבית המשפט יתחיל לדון בבקשה, חייבים בני הזוג לעבור הליך קצר, שבמהלכו תישלל האופציה לגירושין באמצעות בית דין דתי – רבני, שרעי או אחר.
השלבים השונים של הליך התרת נישואין
השלב הראשון
בהליך התרת הנישואין, הוא הגשת בקשה להתרה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל. רק לאחר הגשת הבקשה, יתחיל הליך הבחינה שלה.
השלב השני
השלב הבא הוא, כאמור, בחינת הבקשה. בית המשפט יפנה לראשי העדות הדתיות שמהן מגיעים בני הזוג. בתי המשפט הדתיים יצטרכו להכריע האם יש לבני הזוג צורך לעבור הליך גירושין דתי. אם כן – ההליך יופנה לבית הדין הדתי. אחרת יימשך התהליך בבית המשפט לענייני משפחה.
שלב השלישי
בשלב השלישי יבדוק בית הדין לענייני משפחה אם הוא יכול לדון בתיק, בהתאם לסייגים שהובאו בסעיף הקודם. הסעיפים הללו נוגעים למגורים בישראל, תושבות קבע או שהייה ארוכה בישראל של שני בני הזוג או של אחד מהם, בעת הגשת הבקשה להתרת הנישואין או בסמוך אליה.
שלב רביעי
בשלב הרביעי יחליט בית המשפט על פי איזו חקיקה ידון בתיק הגירושין. לרוב, הנטייה היא לדון בבקשה על פי החקיקה במדינה שבה התגוררו בני הזוג, שניהם או אחד מהם. לפעמים, אם אין הכרעה ברורה בנושא, יחליט בית המשפט על פי איזו חקיקה ידון בבקשת ההיתר.
מהם הקשיים בהליך התרת נישואין וכיצד עורך דין גירושין יכול לסייע?
מכל האמור לעיל נמצאנו למדים שהליך התרת נישואין בישראל איננו פשוט וגם אינו מובן מאליו. הקושי בהליך נובע ממתן עדיפות אוטומטית לביצוע נישואין וגירושין על פי חוקי הדת ולא בשום הליך אחר. לאור הקשיים במיצוי ההליך, הדבר החשוב ביותר שכל אחד מבני הזוג או שניהם ביחד צריכים לעשות, הוא לפנות לעורך דין גירושין, שילווה אותם ויסייע להם בתהליך.
עורך הדין ילווה את הלקוחות שלו באופן שימנע מגורמים דתיים או אחרים את האפשרות לעצור את הליך התרת הנישואין ולהוליך אותו לכיוונים דתיים. עורך דין גירושין יכול לסייע באופן ממשי בזירוז ההליכים וסיום הנישואין, באופן שיועיל לכל הצדדים המעורבים בנושא, ובראש ובראשונה לבני הזוג שמעוניינים להיפרד בדרכי שלום וללא משקעים מיותרים.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
