גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים

הליכי גירושים של זוגות יהודים במדינת ישראל, מתנהלים באחת משתי ערכאות משפטיות: בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אף שבאופן עקרוני, בית הדין הרבני הוא המערכת המשפטית שבידיה נתונה הסמכות הבלעדית לדון בנושא של מתן גט, בידיו של בית הדין לענייני משפחה נתונה סמכות חופפת לזו של בית הדין הרבני, לפסוק בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין ובכללם: נושא חלוקת הממון והנכסים בין בני הזוג, הסכם המשמורת על הילדים המשותפים, הסדרי הראייה, דמי מזונות לאישה, מזונות ילדים וכיוצא באלו.

עצם העובדה שלשתי מערכות המשפט הללו יש הסמכות מקבילה בנושאים הללו, למעשה מביאה למצב הידוע בתור מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. מהו בעצם מרוץ הסמכויות, ומה ההבדלים בין גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה? על כך נסביר בהרחבה במסגרת הסקירה החשובה שלהלן.

מה משמעות המושג "מרוץ סמכויות"?

בתחום המשפטים, "מרוץ סמכויות" הוא מושג שמתאר מצב ובו דיון בסכסוך יכול להתקיים תחת שתי מנגנוני שיפוט שונים, ועקב כך הצדדים בסכסוך המשפטי מאמינים שהפסיקה תוכרע בהתאם לערכאה שבה ידון המקרה שלכם. כאשר קיים מרוץ סמכויות, נהוג שהסמכות השופטת הראשונה שלפתחה הגיעה התביעה, תהיה זו שתקבל את האחריות להכרעה בה. מכאן שכל צד בתביעה יפיק תועלת מכך שיקדים את הצד השני בהגשת התביעה ובעשותו כן יקבע היכן היא תתנהל.

 

מהו מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה?

המושג "מרוץ סמכויות" כאשר הוא מובא בהקשר של תביעות גירושין במדינת ישראל, מתייחס לעובדה שתיקי גירושין עשויים להיות מטופלים הן בפני בית הדין הרבני והן בפני בית דין לענייני משפחה.

משום שקיימת לשתי הערכאות האלה סמכות מקבילה לדון בעניינים שונים הכרוכים בתביעות גירושין, אך כל אחת מהן נשענת על עקרונות משפטיים שונים המנחים אותה בפסיקה, נוצר מצב שבו כשאחד הצדדים מקדים את בן זוגו ופונה לסמכות שופטת לבחירתו, הוא בעצם קובע את "כללי המשחק" שעל פיהם יוכרעו כל הסוגיות הנוגעות לגירושיו – בין אם מדובר על אופן חלוקת הממון, נושא המשמורת, הסדרי הראייה, קציבת תשלומי מזונות אישה וילדים וכדומה.

זאת כאשר בבית הדין הרבני העקרונות המנחים את הפסיקה הם חוקי המשפט העברי ודין תורה, ואילו בבית המשפט לענייני משפחה, מדובר במשפט האזרחי.

 

על חשיבות הבחירה בערכאה השופטת הנכונה לכם בתיק הגירושין

בבואכם להסדיר את נושא הגירושין, ישנה חשיבות מכרעת לבחירת מערכת השיפוט הנכונה עבורכם, היות וההחלטות שיתקבלו בבית המשפט במסגרת תיק הגירושין שלכם, הן כאלו שישפיעו על חייכם במידה ניכרת ולטווח הרחוק. הבחירה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, תלויה בתפיסת עולמם של בני הזוג הפונים להליכי גירושין וכן בנסיבות הייחודיות להם.

גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה - ההבדלים
גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים

למרות שהאמונה הרווחת היא שעבור נשים המצויות בהליכי גירושין, מוטב להגיש את תביעת הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה אם ברצונה למצות את הזכויות שלה בהליך, בפועל העניין תלוי בנסיבות המקרה ובהלכה הפסוקה הנהוגה בנושא קציבת המזונות במועד הגירושין. ישנם מקרים שבהם האישה בתביעת הגירושין עשויה דווקא להפיק תועלת רבה יותר מפניה לבית הדין הרבני שעשוי להציע לה פתרונות שלא בהכרח ינתנו לה בבית המשפט לענייני משפחה.

 

סוגיות בגירושין שבהן קיימים הבדלים בין בית הדגין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה

להלן מספר סוגיות מפתח העולות במסגרת הליכי גירושין, שבאופן ההכרעה לגביהן קיימים הבדלים מהותיים בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה:

 

דמי מזונות לילדים

עד לאחרונה, ההלכה הפסוקה העידה על מגמה לפיה הצד שנושא בנטל תשלום דמי המזונות לילדים הוא תמיד האב. אולם חשוב להכיר שתחום דיני המזונות עבר מהפכה בשנים האחרונות, שבעקבותיה הוגדר שתשלומי המזונות לילדים הם תחת אחריותם של שני ההורים. זאת בהתאם לרמות השכר של כל הורה, יכולתו הפיננסית של כל אחד מהצדדים, ויחס השהייה של כל הורה עם ילדיו.

בהתאם לזאת, בבתי המשפט לענייני משפחה, מטופלת האישה בתיק הגירושין כשווה ביכולתה לבעלה בכל הנוגע לאחריות לתשלום מזונות ילדים. לעומת זאת בבית הדין הרבני, האב הוא האחראי הבלעדי לתשלום דמי המזונות לילדים. יחד עם זאת שיעור דמי המזונות שנקצבים בבתי הדין הרבניים הם יחסית נמוכים.

 

דמי מזונות לאישה

באופן עקרוני, אישה זכאית לתשלום מזונות מבעלה במהלך הליכי הגירושין ועד שתקבל גט רשמי.  הדין העברי קובע לפי שופטים בתי הדין הרבניים, קובע שהבעל נדרש לספק את צרכי המחייה של אשתו כל עוד הוא נשוי לה. היות ועד שניתן הגט לאישה הזוג עדיין נחשב נשוי בעיני החוק, דמי מזונות לאישה ישולמו על ידי הבעל, במידה ותיק הגירושין טופל בבית הדין הרבני.

למרות האמור לעיל, אם הוכח שהאישה בגדה בבעלה, הרבנות עשויה לשלול את זכותה לדמי מזונות לצד הכתובה. מנגד, ככל שיעלה בידי האישה להוכיח שהצד הבוגד הוא דווקא בעלה, בית הדין הרבני עשוי לחייב אותו לשלם לה את הסכום שנקבע בכתובהעם הפרשי הצמדה. זאת מבלי לגרוע מחלקו בחלוקת הכספים והנכסים בהסכם הגירושין. לעומת זאת, בבית המשפט לענייני משפחה אין התייחסות לנושא הבגידה בעת קציבת דמי מזונות.

בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה קוצב דמי מזונות צמודי מדד לאחר בחינת ההכנסות והיכולת הכלכלית של הבעל לעמוד בתשלום דמי המזונות.

 

חלוקת ממון ורכוש

בכל הנוגע לחלוקת ממון ורכוש, בית המשפט לענייני משפחה מיטיב בדרך כלל עם האישה בהליכי הגירושין. בית המשפט לענייני משפחה מגיע להכרעה על בסיס חוק יחסי ממון או הלכות השיתוף (כתלות במועד בו הזוג נישא). יתר על כן, בית המשפט למשפחה מתייחס לנכסים הרשומים על שמו של הבעל כנכסים בחזקת רכוש משותף, ככל שהוכחה כוונת שיתוף.

במצב שבו בבעלותה של האישה נמצא רכוש אשר רשום רק על שמה, היא עשויה לצאת נשכרת אם תפנה דווקא לבית הדין הרבני. זאת מאחר ולפי דין תורה, הרכוש בגירושין מחולק בכפוף לרישום הבעלות על הנכס בפועל.

עם זאת, גם בעניין חלוקת הרכוש – בית הדין הרבני נוטה להחמיר עם נשים שנתפסו בוגדות בבעל, והתוצאה עלולה להיות נישול מוחלט מהרכוש בתביעת הגירושין. זאת בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה נושא הבגידה לא נלקח בחשבון כפרמטר לחלוקת הרכוש בגירושין, למעט מקרים שבהם נצברו חובות לרעת הבעל במסגרת אקט הבגידה. במקרה כזה – האחריות לכיסוי החובות תהיה על הצד הבוגד.

 

זכות המשמורת והסדרי הראייה

בבית המשפט לענייני משפחה נושא המשמורת מטופל לפי חוק הכשרות המשפטית. זאת לעומת בית הדין הרבני שבו הנושא נדון על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. בשתי הערכאות הללו נלקחת בחשבון טובת הילדים לצד חזקת הגיל הרך (לפיה ילד שטרם מלאו לו 6 שנים ישאר עם האם למעט מצבים יוצאי דופן).

אף שהן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני מסתייעים בהמלצות שמספקים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, ומבדקי מסוגלות הורית, בבית הדין הרבני המגמה היא להעניק משמורת להורה שמנהל אורח חיים דתי או מסורתי ולא לצד החילוני.

 

פירוק שיתוף או מדור ספציפי

במסגרת תביעת מזונות אישה, יכולה האישה לקבל מבית הדין הרבני צו למדור ספציפי או לשלום בית. באופן עקרוני, בית המשפט הרבני נותן לאישה אפשרות להישאר בדירה בה התגוררה עם בעלה טרום הליך הגירושין, עד שההליך יסתיים. באופן זה ניתן למנוע את מכירתו של הנכס לפני קבלת הגט. מכאן, שישנם מצבים שבהם האישה תעדיף לתבוע את תשלומי המזונות שלה לצד צו למדור ספציפי דווקא מול בית הדין הרבני, במקום לפעול בדרך של הגשת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה.

 

על חשיבות ההתייעצות עם עורך דין גירושין בבחירת הערכאה השופטת בתיק הגירושין

החלטתם להתגרש? זה הזמן לפנות להתייעצות מול עורך דין גירושין ולדון עימו בסוגיות שלבתי המשפט יש סמכות לדון בהן. לא בטוחים אם כדאי לכם לנצל את מירוץ הסמכויות לשם מיצוי זכויותיכם בתביעת הגירושין שלכם? מתלבטים אם עדיף לכם לפנות לגירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה? עורך דין גירושין הוא הסמכות המקצועית שתוכל לפתור עבורכם את הדילמה.

 

התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהי תביעה לשלום בית?

״שלום בית״ הוא מונח המגיע מתחום דיני משפחה. מונח זה בא לתאר מצב בו אחד מבני הזוג מעוניין לשמור על הקשר ולמנוע גירושין על ידי