כחלק מהליך הגירושין על בני זוג לבצע חלוקת רכוש מלאה בינם לבין עצמם, בעודם הלכה למעשה קורעים את כל הממון אשר היה קיים להם וקובעים את בעליו לאחר מועד הקרע, כאשר חלוקת הרכוש הזו לא פוסחת על אף נכס או רכוש אשר קיים בחזקתם.
לפיכך, פרט לחלוקות המובנות אשר נוגעות להעברת זכויות ובעלות אודות נכסים נזילים, מיטלטלין, נדל"ן, נכסי קריירה ושאר ההיבטים הסטנדרטיים לכאורה, עליהם גם לעתים רבות להתמודד עם שאלת הבעלות אודות חיית מחמד אשר הייתה קיימת במסגרת התא המשפחתי המשותף שלהם, כאשר לעתים עולות דרישות משותפות לזכות אודותיה.
לפיכך, לנוכח היעדר הידע הרחב שקיים עבור סוגיה זו בקרב מתגרשים רבים, במאמר הקרוב נעסוק בשאלה כיצד מתמודדים עם חיית מחמד משותפת בהליך גירושין.
מהי חיית מחמד?
בהמשך לכך, השאלה אודות הזכות להחזיק ולשמור על חיית המחמד משתנה בהתאם לאופן בו אותה ערכאה בה בני הזוג ו/או ההסכם אשר בני הזוג יבחרו לקיים יבחר להגדיר ולהתייחס לחיה מלכתחילה, כלומר כיצד יגדירה.
חיית מחמד כרכוש
הסיבה לשאלה זו היא שאילו יתייחסו בני הזוג לחיה כאל רכוש, קרי משהו שבבעלותם וכעת יש צורך לבחון את זהות בעליו החדשים, אזי שכל אשר יש לעשות הוא לבחון (בהתאם לאפיק הגירושין שבני הזוג בחרו) את שוויה של אותה חיה, כנכס, כאשר הצד אשר יקבלה לבסוף צפוי להעביר לצד הנגדי אשר לא יחזיק בה עוד פיצוי אודותיה.
חיית מחמד כיצור חי
לעומת זאת, אילו ההתייחסות לחיית המחמד, תהא כאל ישות חיה ויצור המצריך טיפול ותחזוקה שוטפת מצד בעליה, אזי ששאלת הבעלות תתבסס אודות היכולת של כל צד לדאוג לכל צרכיה ולאפשר לה לקבל איכות חיים הולמת וכזו אשר אינה מותירה אותה בחסר או כצד מופקר לנוכח הגירושין עצמם.
כמו כן, לאור הגדרה שכזו יכולים בני הזוג במידה והקרע ביניהם אינו גדול דיו, לכונן ולקיים הסכם ראייה ומשמורת משותפת אודות חיית המחמד, בדומה לאשר נעשה בעבור ילדים אשר קיימים להם 2 הורים משותפים אשר אינם חיים במשותף.
בנוסף לכך, במקרה שכך נוהגים בני הזוג, יוקם חשבון בנק משותף לטובת רווחת חיית המחמד, שכן כעת 2 הצדדים נוטלים חלק בטיפוחה וגידולה השוטף, אשר נלוות לו כמובן גם הוצאות שונות כדוגמת מזון, טיפולים רפואיים, והוצאות עקיפות בגינה.
שאלת הזכות אודות חיית המחמד – למי היא שייכת?
בנוסף לכך, שאלה דרמטית הרבה יותר מאשר האופן בו אותה חיה מוגדרת, היא השאלה כיצד תוגדר הבעלות אודותיה מלכתחילה, שכן ניתן להגיע להסדרים והבנות אשר מלכתחילה יקבעו כי החיה שייכת רק לצד אך מבני הזוג, כתוצאה מהגעה להסכמה במסגרת גישור ו/או הסכם ממון.
אך טרם נבאר את 2 אפיקי הגירושין הללו, ראוי להקדיש מחשבה ומשקל אודות עיקרון איזון המשאבים והלכת השיתוף, שכן מדובר בעיקרון אשר מהווה מנת חלקם של מרבית הזוגות המתגרשים ובהתאם לכך סביר להניח כי בו יעשה שימוש במסגרת הצורך להחליט מי יקבל לרשותו את הבעלות אודותיה.
עיקרון איזון המשאבים על פי הלכת השיתוף
בהמשך לכך, עיקרון איזון המשאבים הוא עיקרון אשר מונהג לאור חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, כעיקרון אשר קובע כי במידה ולבני הזוג לא קיים אף הסדר גירושין אחר שכרתו מבעוד מועד, עליהם לחלוק ולפצל את כל הרכוש הקיים להם באופן שוויוני ומאוזן.
לפיכך, כל אשר בני הזוג צברו לזכותם במהלך היותם נשואים, מוגדר כמנת חלקם המשותפת וכתוצאה מכך גם רכוש והון אשר יש להעניק ל- 2 הצדדים זכאות ובעלות משותפת עליו. כך הדבר מתקיים בעבור כלל היבטי הרכוש השונים כדוגמת מיטלטלין, נדל"ן, השקעות והון נזיל ועד אשר לחיית המחמד החביבה אשר לעתים רבות מתווספת לקשר לאחר שזה נוצר כאמצעי אשר נועד להעמיק את טיבו.
כאשר חיית המחמד התווספה בעוד הזוג יחדיו
אי לכך ובהתאם לזאת, אילו חיית מחמד התווספה לתא המשפחתי לאחר שהקשר בין בני הזוג כבר כונן, אזי שקיים יסוד סביר להניח כי לא תפסק בעלות בלעדית אודות אותה חיית מחמד, כאשר לעתים עלול מי מבין בני הזוג לטעון לבעלות בלעדית לנוכח טיפול מסור ובלעדי אשר הוא קיים אודותיה.
לפיכך, במידה וטענה שכזו תועלה, ייתכן ויהיה בה די כדי לפסוק את זהות בן הזוג אשר בקרבו תדור החיה כדרך קבע, אך אין בכך לפטור את אותו צד מתשלום פיצויים בגובה הערך של אותה חיית מחמד לבן הזוג הנגדי אשר יוותר ללא אותה חייה.
כמו כן, ערכה של חיית מחמד מתחשב לנוכח סוגה, היכולת שלה לייצר הון, כפי שיכול לקרות בעבור חיות גזעיות אשר מייצרות גורים בעלי ערך, כמו גם לנוכח גילה ומידת הקרבה אשר הייתה קיימת למי מבין בני הזוג אודותיה.
הלכת השיתוף – כאשר חיית המחמד התווספה בטרם הזוג היה יחדיו
מנגד, גם בעבור חיות מחמד אשר היו קיימות בקרבו של מי מבין בני הזוג עוד בטרם הקשר נוצר עלולה לחול זכאות או בעלות משותפת, כפי שייתכן לנוכח הלכת השיתוף, אשר מהווה עיקרון תומך אשר מתקיים בעת הצורך לקיים איזון משאבים.
כלומר, אותה הלכה למעשה גורסת כי במידה ולמי מבין בני הזוג היה קיים נכס בידיו אשר אותו צד החזיק בו עוד בטרם כלל היה קשר זוגי בין ה- 2, במידה והתקיים שיתוף אודותיו, כלומר התחלקו בני הזוג בזכויות ובחובות אשר נלוות לנכס שכזה, אזי שייתכן ול- 2 הצדדים תינתן בעלות אודותיו שכן הוא הפך למנת חלקם המשותפת אשר הם השתתפו בו, ובהתאם עליהם להתחלק בו לעת פרידה.
אי לכך ובהתאם לזאת, במידה וקיים בקרב אדם רכוש אשר הוא מבקש לשמור לעצמו בין אם רכש אותו לאחר שנוסד הקשר או בין אם היה קיים טרם לכן – עליו להיעזר בעקרונות אחרים לעת קיום הסכם גירושין, כפי שמיד נדגים ונציין 2 מהם.
הסכם ממון למען הבהרת זכויות אודות רכוש
הסכם ממון מהווה חוזה משפטי אשר נכרת בין 2 בני זוג בשלבים מגוונים של מערכת היחסים שלהם, כאשר הוא יכול להיכרת בין אם הזוג מתעתד להתחתן בקרוב כמו גם אילו הינם נשואים מזה שנים רבות, כאשר תכליתו היא להחליף את עקרונות ביזור ההון אשר מתקיימות במסגרת היעדרו, קרי איזון משאבים על פי הלכת השיתוף.
כלומר, במסגרת הסכם ממון בני הזוג למעשה מעלים על הכתב את האופן בו הם רואים לנכון לחלק את הרכוש והממון הקיים לזכותם, כאשר לעתים יבחרו הזוג (בהקשרה של חיית מחמד) לקבוע כי החיה תגור במחיצת שניהם לפרקים בעודם מקיימים הסכם משמורת, כמו גם כי לאחד מהם קיימת חזקת ראשונים אשר אילו יבחר שלא לנצל תעמוד בעבור השני, כאשר כל צד אשר ייקח אותה לחיקו יאלץ לשלם סכום מסוים עבור בן הזוג הנגדי וכן הלאה.
יתרונותיו של הסכם ממון
יתרונו הגדול של הסכם ממון הוא יכולתו למעשה לעצב את הפרדת הרכוש באופן אינדיבידואלי וכזה אשר מותיר לבני הזוג מרחב רק יותר לקבוע ולעצב בראות עינם את ההבנות הנלוות לחלוקת ממון במסגרת גירושין, כאשר חיית מחמד משותפת על אף תפקידה החשוב בהיבט הרגשי, היא דוגמה אחת מיני רבות אשר ניתן להסדיר את הבעלות אודותן באמצעות אמצעי כדוגמת הסכם ממון.
בנוסף לכך, הסכם ממון מהווה חוזה משפטי אשר כפוף לדיני חוזים, כאשר הכוונה בכך היא שהוא מלווה במעמד של פסק דין, כאשר כחלק מכריתתו נאלצים בני הזוג להכריז אל מול גורם משפטי כדוגמת נוטריון או שופט, כי הם חותמים על הסכם זה מרצונם החופשי ומבינים את ההשלכות הנלוות בכריתתו, כאשר כתוצאה מכך קשה מאוד עד בלתי אפשרי לערר על אשר סוכם במסגרתו.
זאת ועוד, כי הסכם הממון מאפשר לבני הזוג אשר נאלצים כעת להתמודד עם סערת רגשות אשר נלוות לגירושין, לקיים את עניינם בהקדם ובמהירות רבה, שכן כלל פרטי ההסכם הקשורים בממון (כמו גם היבטים אחרים אילו ירצה הזוג) הוסדרו מבעוד מועד וכעת כל אשר נותר הוא לקיימם הלכה למעשה ולאפשר לכל איש לצאת לדרכו האינדיבידואלית והעצמאית.
הסכם ממון לחכם – הסכם גישור לנבון
לעומת זאת, אילו בני זוג לא הגדילו לקיים הסכם ממון מבעוד מועד אשר יסדיר בטרם הקרע את זכאותו של כל צד אודות הרכוש והממון שנצבר לזכותם, קיים לזכותם אפיק נוסף בו יוכלו לקיים הבנות מבלי לכתת רגלם במסגרת בית המשפט, הלוא הוא הסכם הגישור.
גישור הוא למעשה כינון שיחות משא ומתן בין הצדדים בניצוחו של מתווך חיצוני צד ג' אשר למעשה מסייע לבני הזוג להגיע לפשרה ועמק השווה בעודם מתגברים על סלעי המחלוקת. גישור הוא תהליך אשר נעשה הן בשיחות פרטיות של כל צד אל מול המגשר, כמו גם שיחות משותפות של בני הזוג יחדיו עם המגשר, בהן מוכללים כלל ההיבטים השונים של הגירושין כאשר כמובן חלק מהם הוא התייחסות לסוגיות כדוגמת חיית המחמד המשותפת.
ייחודו של גישור על פני תביעת גירושין הוא שהראשון מחדד ומנסה להביע לפשרה משותפת, ולאו דווקא לחלוקה מאוזנת ושוויונית לחלוטין, כאשר הבסיס והמניע לכך הוא ההבנה כי הסכם מאוזן לעתים אינו בר קיימא, כאשר הסכם אשר 2 הצדדים תמימי דעים אודותיו מאפשר לבני הזוג לקיים מערכת יחסים בריאה ותקנית לאחר הגירושין, כמו גם מקלים משמעותית על ההליך.
יתרונותיו של הסכם הגישור
בהמשך לכך, היתרון הגדול בהסכם הגישור נובע מכך שבמסגרת הסכם זה בני הזוג מצליחים להגיע להסכם גירושין חלוט הרבה יותר מהר מאשר האלטרנטיבה אשר הינה קיום תביעת גירושין במסגרת ערכאה משפטית.
כמו כן, הליך הגישור זוכה לחיסיון מוחלט, אשר נחתם בראשיתו ולמעשה מרוקן את יכולתו של מי מבין הצדדים לעשות שימוש בהבנות וההסכמות אשר נעשו במהלכו כראייה אשר בה יעשה שימוש אוחר כנגד אחד הצדדים, כאשר מי מבין בני הזוג ישאף לקבוע עובדות בשטח ולהניח את אותן הבנות כתשתית אשר אודותיה תתבססנה ההבנות במסגרת התביעה.
לדוגמה, אילו מי מבין הצדדים יסכים לוותר על הזכות להחזיק בחיית המחמד המשותפת בתמורה לדבר מה, אילו הליך הגישור יקרוס, לא יוכל צד אחר לאחר מכן לתבוע את קיומה של משוואה זו בהתאם לאשר כונן בגישור, שכן התביעה מהווה הליך נפרד ושונה לחלוטין.
לבסוף, מדובר בהליך זול משמעותית, בשל העובדה כי בני הזוג משלמים אך ורק לגורם אחד אשר בעלותו הם מתחלקים, כאשר נחסכות מהם כלל אגרות בית המשפט כמו גם הצורך לשלם שכר טרחה לעורכי דין בעבור ייצוג משפטי בדיונים.
לסיכום – חיית מחמד משותפת בגירושין כראי לאופן בו הגירושין יתנהלו
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, האופן בו תוסדר שאלת הבעלות אודות חיית המחמד מהווה ראייה אשר יש להסיק ממנה כיצד כלל הגירושין יתקיימו. הסיבה לכך היא שבמידה וסביב אותה סוגייה אשר על אף משקלה הרב של חיית מחמד היא אינה מהחשובה ביותר במסגרת הסכם גירושין יקומו מחלוקות וריבים רבים, אזי שבני הזוג נמצאים למעשה במריבת גירושין יצרית אשר סביר כי תגלוש ותתקיים בעבור כלל ההיבטים השונים אשר יתלוו להליך, כאשר יהיה עליהם לקבוע את חלוקת הממון, גובה המזונות, והסדרי הראייה.
לעומת זאת, אילו בני הזוג ישכילו מבעוד מועד לקיים הסכמים אשר ימנעו מהם את החיכוך אודות כל שעל ושעל בגירושין, יעלה בידם לקיים גירושין נקיים ומהירים בעודם מסתמכים על ההבנות אשר נעשו כבר טרם לכן, כאשר כעת כל שעליהם לעשות הוא לקיימן בעודן מהוות פסק דין.
לפיכך, גדלה החשיבות של היעזרות בכלים מוקדמים אשר מהווים כהקדמת תרופה למכה, כדוגמת הסכם ממון, אשר יכול למעשה לרוקן מתוכן את הסוגייה ולהפוך אותה לעניין טכני אשר יש לקיימו, שכן בני הזוג הגיעו להבנות טרם לכן כאשר הכול היה ידוע והרשות נתונה.
לעומת זאת, אילו בני הזוג (בדומה למרבית הזוגות בישראל) לא כיננו הסכם ממון בעניינם, רצוי ומומלץ להגיע להסכמות אודות החלוקה במסגרת אמצעים ידידותיים יותר למשתמש, כדוגמת הסכם גישור אשר בו יוכלו לשאת ולתת מתוך כוונה להגיע לעמק השווה ולבנות תשתית משותפת מעתה ואילך.
אחרית דבר
לבסוף, אילו הנכם מצויים במהלך הסכם גירושין ומתלבטים כיצד לפעול לנוכח נסיבותיכם האישיות וכל הנלווה להם, מומלץ במידה רבה לפנות להתייעצות בקרב גורמים מקצועיים כדוגמת עורך דין גירושין ו/או עורך דין הסכם ממון, מכיוון שקיימת להם היכולת וההבנה לנוכח מצבכם האישי כיצד מומלץ לפעול וממה מומלץ להישמר.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
