אלימות בתוך המשפחה היא מכלול של עבירות קשות, חמורות ומורכבות ביותר, הנחשב לתחום משפטי עצום ונרחב העומד בפני עצמו ומערב בתוכו גורמי אכיפה ומוסדות ציבוריים רבים – החל מהמשטרה והרווחה ועד בית דין שלום, משפחה, אזרחי ואף הרבני. עבירות אלה הינן רגישות ומורכבות במיוחד, מפני שהן מערבות גם יחסי תלות ואמוציות, מאבקים, סכסוכים, חששות, ספקות, יצרי נקמנות ועוד.
עבירות אלימות בתוך המשפחה נחשבות לקשות ביותר, שכן הפגיעה מתרחשת מאת אדם קרוב שעמו יש קשר חיים הדוק ועמוק. תופעת האלימות בתוך המשפחה – פיזית, מילולית ונפשית כאחד קיימת מאז ומעולם, כאשר ההכרה הציבורית אליה החלה לצמוח רק בשנות השבעים והשמונים. ככל שחולף הזמן המודעות לנושא גוברת וגם אמצעי האכיפה הולכים ומשתכללים, כשבבסיסם הבטחת שלומם של הקורבנות, המתלוננים והנפגעים. הגורם האלים יכול להיות הורה, סבא, סבתא, בן או בת זוג נשואים או ידועים בציבור, הורים חורגים, אנשים המתגוררים עם בני זוגם וילדיהם, אחים, אחיינים, גיסים, דודים או אחראים שבידם מופקדים קטינים או חסרי ישע.
העונש על אלימות בתוך המשפחה
בעוד שהחוק מגדיר טווח ענישה מסוים למקרי אלימות "כלליים", על כל עבירת תקיפה דומה המבוצעת בתוך המשפחה העונש יוכפל:
- תקיפה סתם בעלת עונש מרבי של שנתיים מאסר, תחייב את מבצעי אותה העבירה בתוך המשפחה בארבע שנות מאסר.
- תקיפה הגורמת חבלה של ממש בעלת עונש מרבי של 3 שנות מאסר, תחייב את מבצעי אותה העבירה בתוך המשפחה ב-6 שנות מאסר, כאשר אם עבירה זו בוצעה על ידי אחראי של קטין או חסר ישע, היא תחייב ב-7 שנות מאסר.
- עבירה שגורמת לפציעה בעלת עונש מרבי של 3 שנות מאסר, תחייב את מבצעי אותה העבירה בתוך המשפחה ב-6 שנות מאסר.
- עבירת אלימות חמורה בעלת עונש מרבי של 7 שנות מאסר, תחייב את מבצעי אותה העבירה בתוך המשפחה ב-10-20 שנות מאסר ולא פחות מ-4 שנים.
עבירות אלה מתרחשות בסתר בחדרי חדרים ברובם המוחץ של המקרים, מה שגורר קושי בגיבוש הראיות בשל חוסר יכולת ההוכחה, עדויות סותרות, חילוקי דעות ומתן גרסאות שונות, שיתבררו רק בשלב מתקדם מאוד לאורך התהליך המשפחתי המכונה "שלב ההוכחות" ולא בשלבי המעצר והחקירה המוקדמים. מצב שבו הקרבן (בת הזוג למשל) מבקש לשנות את גרסתו לאחר שנמסרה וטוען כי הפריז בדבריו נגד התוקף, יראה זאת בית המשפט כ"סינדרום האישה המוכה" – דבר שיגרום לו להבין כי קיימת מצוקה יומית בשל תלות עצומה בתוקף ופעולה זו עלולה להחמיר עוד יותר עם החשוד.
המעצר המשטרתי והוכחת החפות
עבירות אלימות בתוך המשפחה מאופיינות במעצר ממושך של הפוגע, כאשר מטרת התביעה או הפרקליטות היא להמשיך ולהחזיק אותו במעצר עד תום ההליכים מפאת רמת המסוכנות שלו לנפגעים ובכלל וכעת מוטל עליו להוכיח את ההיפך במטרה להפסיק את המעצר. בית המשפט נוטה שלא לקחת סיכון ויעדיף לשחרר רק לאחר שהתערבו גורמים סוציאליים ושירות המבחן למבוגרים שיבחנו את רמת המסוכנות ושחרורו יהיה בתנאים מגבילים, באופן שלא יגרום סכנה למתלוננים. לאור מכלול נסיבות אלה, הענישה הצפויה ויכולת הוכחת החפות, ישנו הכרח משמעותי ביותר לשכור את כישוריו ומומחיותו של עו"ד פלילי מקצועי בעל ידע וניסיון רבים בעבירות מסוג זה.