עולם דיני הנזיקין בישראל מקיף מגוון מצבים, בהם נפגעים יכולים לעמוד מול גופים ביטוחיים כדי לקבל פיצויים על נזקיהם. אחד הנושאים המורכבים והמרכזיים בתחום הוא קבלת פיצוי על פציעה שאירעה לאחר שעות העבודה, במיוחד אם היא אינה קשורה באופן ישיר לעבודה עצמה. במאמר זה, נבין באילו מקרים ניתן לתבוע פיצוי על פציעות כאלו ומהם התנאים האפשריים לקבלת פיצוי.
מהם התנאים לקבלת פיצוי על פציעה?
כאשר אדם נפצע, חלים עליו זכויות שונות, אך לא תמיד ברור אם ומתי הוא זכאי לקבל פיצוי על כך. תנאי בסיסי לקבלת פיצוי בגין פציעה קשור לסוג הפציעה ולנסיבות בהן היא אירעה. אם מדובר בפציעה שנגרמה באופן ישיר מתנאי העבודה – ייתכן שהיא תיחשב כפגיעה בעבודה. אך מה קורה כאשר מדובר בפציעה מחוץ לשעות העבודה?
קבלת פיצוי תלויה בקשר הסיבתי בין הפציעה לתנאי העבודה או למקום העבודה. כך, במקרים בהם הפציעה קשורה לתנאים שנוצרו במקום העבודה – גם אם זו קרתה לאחר שעות העבודה – ייתכן שהנפגע יהיה זכאי לפיצוי מביטוח לאומי או מחברת הביטוח. לדוגמה, אם עובד נשאר זמן מה לאחר שעות העבודה כדי לסיים משימות, ונפצע תוך כדי כך – קיים סיכוי גבוה שזכותו לפיצוי תוכר.
פציעות במהלך הפסקות – האם ניתן לתבוע?
הפסקות במהלך יום העבודה, כולל יציאה קצרה מחוץ למתחם העבודה, נחשבות כחלק מהשגרה היומית, במיוחד אם מדובר בהפסקות אוכל או התרעננות. במקרים בהם עובד נפצע בהפסקה כזו, ייתכן כי יוכל להגיש תביעה לפיצויים. עם זאת, קבלת הפיצוי תלויה בשאלה האם ההפסקה הייתה חלק מסדר יום העבודה הרגיל ואם מדובר בהפסקה מאושרת על פי חוקי העבודה.
ישנם מקרים בהם הפציעה בהפסקה אינה מוכרת, בעיקר אם היא אינה קשורה לתנאי העבודה ולא נערכה במקום העבודה עצמו. חשוב לשים לב לאבחנות בין הפסקות הנחשבות כחלק מיום העבודה לבין אלו שאינן נחשבות לכך, כמו יציאה לפעילות פנאי עצמאית.
מהי פגיעה בעבודה וכיצד ניתן להוכיח אותה?
פגיעה בעבודה כוללת כל פגיעה שנגרמה במהלך ביצוע העבודה, ובכלל זה מחלות מקצוע ותאונות עבודה. אחד ההיבטים המהותיים הוא החובה להוכיח את הקשר הישיר בין הפגיעה לבין העבודה או תנאיה. זהו עניין לא פשוט, ולעיתים יש צורך בגיבוש ראיות משמעותיות, כמו תיעוד רפואי המעיד על השפעות העבודה או תנאי העבודה על מצב הבריאות.
במקרים בהם הפגיעה נגרמה כתוצאה מאירוע פתאומי או תאונה בלתי צפויה במהלך העבודה, כגון נפילה או תאונה עם מכשור מקצועי, על הנפגע להציג תיעוד רפואי מיידי. עו"ד אלעד גואטה, מומחה בדיני נזקי גוף, מציין כי תיעוד זה כולל מסמכים רפואיים ועדויות מעמיתים לעבודה, במידה והיו עדים לאירוע.
תאונות דרכים בדרכם אל ומהעבודה
סוג נוסף של תאונות המזכות בפיצוי הן תאונות דרכים בדרך לעבודה ובחזרה ממנה. חוק הביטוח הלאומי מכיר בתאונות מסוג זה כפגיעות בעבודה, ומאפשר לנפגעים להגיש תביעות לביטוח הלאומי כדי לקבל גמלה זמנית, פיצוי על ימי מחלה והכרה באחוזי נכות, אם הדבר רלוונטי. גם כאן, חשוב להציג הוכחות שיאשרו את הקשר בין מיקום התאונה לבין הדרך לעבודה.
מצבים מורכבים עלולים להתעורר כאשר העובד עשה "עיקוף" בדרכו לעבודה, למשל כדי לאסוף את ילדיו או לטפל בענייני בית. במקרה זה, יש לבחון האם הסטייה מהדרך הייתה לצורך מטרה אישית מובהקת ולא קשורה לעבודה.
חשיבותו של עורך דין המומחה בדיני נזיקין
הגשת תביעה בגין פציעה לאחר שעות העבודה או במהלך הדרך לעבודה מצריכה ידע מקצועי והכרת כללי הביטוח הלאומי ותהליכי חברות הביטוח. התמודדות מול גופים אלו דורשת לרוב עמידה על הפרטים הקטנים, הבנת נהלי הביטוח הלאומי ויכולת להוכיח את הקשר הישיר לפציעה. עו"ד המומחה בדיני נזיקין הוא הגורם שיכול לנווט את הלקוח בנבכי הבירוקרטיה, להציע פתרונות יצירתיים ולהנחות את הנפגעים כך שיוכלו למצות את זכויותיהם.
הכנה נכונה ומדויקת של המסמכים והתיק המשפטי יכולה לקצר משמעותית את התהליך ולהגדיל את הסיכוי לקבלת הפיצויים. במקרה הצורך, ליווי מקצועי בבתי המשפט ובוועדות הרפואיות הוא חלק בלתי נפרד מתהליך מימוש הזכויות.
לסיכום
קבלת פיצוי על פציעה מחוץ לשעות העבודה היא עניין מורכב, אך בהחלט אפשרי. במקרים בהם הפציעה נגרמה כתוצאה מתנאי העבודה או תוך כדי פעולה הקשורה לעבודה, קיימים סיכויים טובים לקבלת פיצוי. על הנפגעים לשמור תיעוד מסודר, לפנות לטיפול רפואי מיידי ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני הנזיקין.
פניה לעורך דין בעל התמחות בפגיעות עבודה ובתביעות נזיקין, כמו עו"ד אלעד גואטה, יכולה לעזור בהשגת פיצויים מרביים ולהקל על הנפגעים בתהליך המורכב של ההתמודדות מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
