בית / בלוג / כשאימא ואימא רוצות להיפרד – גישור הורות בין זוגות חד מיניים

הילה ויעל יצאו לטייל… טוב, האמת היא שהן לא. הילה ויעל הכירו באביב דרך חברה משותפת שלהן בבית קפה שכונתי. הראשונה בת  38 גרושה פלוס אחת והשנייה בת 42  גרושה ללא ילדים. החיבור היה מידי. בקיץ הן לא לבשו לבן מתחת לחופה אבל בסתיו הן עברו לגור ביחד עם בתה בת ה-11 של הילה, שהייתה במשמורת משותפת עם האב.

בחורף נזרע הרעיון שהילה תנסה להיכנס להיריון מתרומת זרע. אחרי הכול היא הייתה צעירה יותר וסיכוייה להיקלט ולהביא לעולם ילד משותף נראו סבירים יותר.

במלאת שנתיים לזוגיות, הגיחו לעולם תינוקת מושלמת וקרעים ביחסים.

האם הביולוגית הרגישה שיעל מתחרה בה ומערערת את האימהות שלה וכשמלאו לתינוקת 10 חודשים, ביקשה הילה מיעל לעזוב את הבית. השתיים אומנם נפרדו אבל יעל סירבה  להיפרד מהתינוקת. היא רצתה לקבל הסדר ראייה עליה. האם הביולוגית סירבה. כל מה שרצתה היה לשים את אפיזודת החברות מאחוריה ולשכוח מאפיזודת האימהות המשותפת בכלל. יעל איימה כי תיגש לבית המשפט ושתיהן הגיעו לגישור.

גישור בין חד מיניים לעומת גישור בין הטרוסקסואליים דומה במהותו

תהליך של גישור בין הורים חד מיניים, לבין הורים הטרוסקסואלים דומה במהותו. בבסיס הגישור עומד הרצון של שני הצדדים ליצור הסכם שיקבל גושפנקא חוקית עם החותמת של בית המשפט, אבל הוא שונה זה מזה בהבדל אחד! רק אחת מבין האימהות היא אם ביולוגית. לכן, הסכם על ענייני משמורת ועניינים נוספים הקשורים לילדים, דורש הסכמה של שני הצדדים ואינו מחויב המציאות.

בתהליך הגישור הבינה הילה, האם הביולוגית, שהאיום שהרגישה מיעל נבע מהלחצים שהפעיל עליה בן זוגה לשעבר לקבל משמורת יחידה על הילדה. הניסיונות עלו בתוהו והם הסכימו לבסוף על משמורת משותפת.

התערבותה של יעל בהורות החדשה החזירה את הילה לטראומות העבר שערערו את אימהותה. ההסכם נוצר, בסופו של דבר, מתוך אמפטיה של כל אחת מהנשים אל רגשותיה של השנייה- ערעור האימהות של הילה וההרגשה של יעל שהיא אימה של התינוקת למרות שאינה אימה הביולוגית. מתוך החיבור הרגשי שנוצר ביניהן , הן הסכימו להסדרי ראיה קבועים של יום בשבוע ללא הכרה משפטית ביעל כאם נוספת.

תגיות:

נכתב ע”י

עו"ד אורנה שפטר

עו”ד אורנה שפטר
בת 50, נשואה ואם ל-3.
גדלתי במשפחה שאחד מילדיה היה ילד בעל צרכים מיוחדים. למדתי ממשפחתי הרבה על חמלה, רגישות, סבלנות וסובלנות, וגם על שונות והתמודדות פיזית ונפשית עם משבר ועם גידול ילד מיוחד.

שירתתי בצבא כמשקית ת”ש וקצינת ת”ש ומשם הדרך ללימודי תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת”א היתה קצרה. לאחר שנים רבות כעובדת סוציאלית בתחומים שונים (תעסוקה, אלימות במשפחה, נכויות התפתחותיות ועוד) פניתי ללימודי משפטים בקריה האקדמית אונו.

בגישור מצאתי את הייעוד שלי, הבנתי כי ההכשרה במשפטים יחד עם הידע הטיפולי בעבודה סוציאלית מאפשרים לי להיות מגשרת טובה. באופן טבעי נמשכתי יותר לגישור זוגי, גישור הורי, גישור משפחתי וגישור גירושין, ומאז אני עושה כמעט רק זאת בסבלנות, יצירתיות, כבוד ואמפטיה רבה למגושרים ולילדיהם.

בתהליך הגישור אני שמה דגש על הצרכים המשתנים של הצדדים וילדיהם ומנסה לתת להם מענה המותאם לקצב שלהם, לזמנים שנוח להם להיפגש, למידת הזמן בו יש ביכולתם להיות קשובים, לשינויים שחלים בהם תוך כדי התהליך הגישורי (לא מעט גישורים החלו אצלי כגישורים לגירושין והפכו לגישור לשלום בית, וגם להיפך) וגם על פחדים עתידיים שבאים לידי ביטוי בחדר הגישור.

אני מאמינה באמונה מלאה כי גישור הוא הדרך הנכונה לפתרון בעיות במשפחה. זו אינה דרך קלה ופשוטה, אבל הרווחים העתידיים של כל חברי המשפחה שווים אותה. אני מאמינה כי זוגות ומשפחות שצלחו תהליך של גישור, יוצאים ממנו מחוזקים ומאפשרים גדילה והתפתחות לעצמם, לילדיהם ולשאר בני המשפחה.

ניהלתי את מרכז הגישור למשפחה במכון שינוי, וכיום אני מגשרת עצמאית מהמשרד שאני חולקת יחד עם בעלי בבורסה בר”ג. אני גם מתנדבת במרכז הגישור הקהילתי בראשל”צ עם אוכלוסיות רב בעייתיות. אני מאמינה כי גישור הוא רק מסע, היעד הוא מערכת היחסים התקינה שלאחריו.

מניסיוני חשוב כי לצד הגישור, במיוחד בגישורים בין בני זוג לשעבר ו/או הורים, קשר עם איש טיפול עשוי לסייע לצדדים גם לאחר הגישור, במיוחד בבניית תקשורת חיובית והתמודדות של ההורים עם האתגרים שמציבים בפניהם ילדיהם המשותפים, הן במשברי גיל והן במשברים הקשורים למשפחה המיוחדת שלהם. לכן אני משתדלת להצמיד לכל זוג הורים איש טיפול שילווה אותם.

בנוסף להיותי מגשרת, אני גם עוסקת בגירושין בשיתוף פעולה, בתיאום הורי, והנחיית קבוצות. יזמתי הקמתן של קבוצות תמיכה לגברים ונשים גרושים/ות או בתהליכי פרידה וגירושין, מתוך הבנה שמי שעבר/ה תהליכי פרידה וגירושין ולא מצליח למצוא איזון בחיים שאחרי הפרידה, השתתפותו/ה בקבוצה עשויה לסייע לו/ה במעבר מתמיכה לצמיחה והגעה להתמודדות, השלמה ורגיעה.

מגשרת בשפות: עברית ואנגלית.
מיקום המשרד: רמת-גן ורמת השרון.